סוגיות הנוגעות לסבים, סבתות ונכדיהם הקטינים

סוגיות הנוגעות לסבים, סבתות ונכדיהם הקטינים

סוגיות הנוגעות לסבים, סבתות ונכדיהם הקטינים

 

שני פסקי דין חשובים הנוגעים לסבים ולנכדיהם, ניתנו בימים אלו (ינואר 18) האחד עוסק בסוגייה של חיוב סבים במזונות קטינים והשני חיוב האם בקיום הסדרי מפגש עם הורי אבי הקטין שנפטר

 

פסק הדין הראשון עוסק בחיוב סב וסבתא אמידים יחסית בסיוע כלכלי – מזונות קטינים – בשל העדר יכולת מוחלטת של בנם להשתתף במזונות ילדיו הקטינים

בבית המשפט המחוזי אשר דן בערעור על בית המשפט לענייני משפחה נסקרו המבחנים לחיובם של סבים במזונות קטינים, ובסופו של דבר נקבע סכום של 250 ₪ לחודש לכל ילד, ובסך הכל 1,000 ₪ עבור כל הארבעה שהינם קטינים.

 

מהם המבחנים לעצם הקביעה של חיוב הסבים במזונות הנכדים כאשר אין חולק שמצבו של האב לא מאפשר לו לפרנס את הקטינים. ומה בודק בית המשפט?

1. בדיקת צרכיו של הקטין לפי הנסיבות האובייקטיביות

2. בחינה ובדיקה האם מי מהוריו של הקטין יכול לספק צרכיו אלו. כאשר הבחינה בשלב זה היא כפולה - ככל שהאב המחוייב לשאת בצרכיו של הקטין אינו נושא בצרכיו – יש לבחון האם פעלה האם ככל הנדרש לגביית המזונות מן האב. ככל שהוכח שנעשה הנדרש לגביית המזונות מן האב ללא הצלחה, יש לבחון האם יש ביכולתה של האם לשאת בצרכיו האובייקטיביים.

3. ככל שהוריו של הקטין אינם יכולים לספק את צרכיו – האם קיימת דרך אחרת לסיפוקם, דוגמת מנכסים השייכים לקטין או מהכנסותיו.

4. ככל שלא ניתן לדאוג לצרכי הקטין ע"י הוריו או נכסיו שלו, יש לבחון האם יכולים הסבים לדאוג לצרכיו רק לאחר דאגה לצרכיהם שלהם או לצרכי מי שהם מחוייבים לצרכיו קודם לצרכי הנכד (כגון ילדם הקטין, או בן זוגם).

 

האם יש קשר בין השאלה שנדונה לבין היכולת לגבות מזונות מן המוסד לביטוח לאומי

בפסיקת בתי המשפט נדונה אף השאלה מה היחס בין חובת האם למזונות בנה הקטין אל מול חובת הורי האב הסבים, למזונות הקטין, והאִם האפשרות לקבל את המזונות מהמוסד לביטוח לאומי, לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב – 1972, תשלול את האפשרות לחייב את בני המשפחה האחרים לפי סע' 4 לחוק.

בע"א 431/80 רוזנברג נ' חזן (1980) מצא בית המשפט כי בדרך כלל, האפשרות לגבות מזונות מהביטוח הלאומי לא תשלול  מלכתחילה אפשרות לתבוע גם את הסבים על פי סע' 4 לחוק, שכן סכום המזונות שיפסק נגדם אפשר שיהא גדול יותר מהסכום שיעמוד לרשות הקטינה, אם תבקש לגבות את המזונות באמצעות המל"ל (ובכל מקרה לא ידרשו הסבים לשאת בתשלום כפל)

מכל מקום, כאשר קיים בן משפחה אמיד אין כל הצדקה לגבות מזונות ילדים קטינים דווקא מהקופה הציבורית.

 

ולחיוב הספציפי במקרה זה של הסבים במזונות הקטינים

בית משפט קמא מצא כי הכנסת האם ממשכורת מגיעה לסך של כ – 4,500 ₪ לחודש, הכנסות הסבים מגיעות לסך של 17,000 ₪ לחודש ואילו האב אינו יכול להשתכר או לעסוק בכל עיסוק לכלכלתו שלו בשל מצבו.

כך מצא בית המשפט כי הכספים המשולמים לאם מקצבת נכות והתלויים עולים לסך של כ – 4,500 ₪ לחודש, היינו לסך הזהה לחיוב המזונות הבסיסי (לבד מההוצאות הנוספות אשר לא נקצבו בסכום קבוע מראש שהושת על האב ע"פ הסכם הגירושין.

עוד נקבע ע"י בית המשפט כי גם אם ימצא ששיעור השתכרותה של האם גבוה במעט מהסך הנזכר (4,500 ₪ לחודש) עדיין אין בו די לכלל הוצאותיה שלה שכן הוכח לפני בית משפט קמא שהאם מקבלת מתת כספי חודשי משמעותי מצד הוריה שלה על מנת לסייע לה בכלכלתה שלה וכלכלת כל בני המשפחה.

אף צד לא הסכים עם הקביעות העובדתיות של בית משפט קמא באשר להשתכרות הצדדים, ובאשר לחיוב הסבים במזונות הקטינים, וסוגיה זו נדונה בערעור בבית המשפט המחוזי.

שני הצדדים ביקשו לטעון כנגד קביעותיו העובדתיות הנזכרות של בית משפט קמא. ערכאת הערעור סירבה להתערב בטענות העובדתיות שכן אין זו דרכה.

המערערים טענו כי בית המשפט שגה בקביעת השתכרותה של האם בשיעור של 4,500 ₪ וכי השתכרותה כעולה מתלושי ההשתכרות שצורפו על ידה, כמו גם מעדותה שלה עולה כדי 6,000 ₪ לחודש.

המשיבה טענה, אף שלא הגישה ערעור לעניין זה, כי הכנסותיהם הכוללות של המערערים אינן 17,000 ₪ לחודש אלא קרובות לסך ל 23,000 ₪.

נקבע כי גם לו השתכרות האם מגיעה אף לסך של 6,000 ₪ הרי שמכל מקום נקבע ע"י בית משפט, כממצא עובדתי, כי סך השתכרותה של האם אינו מספיק לה לכלכלתה ולכלכלת המשפחה וכי היא נדרשת לסיוע כספי שוטף מצד הוריה, ובלשונו של בית משפט קמא –

"כאמור המשיבים הסכימו בהסכם הגירושין כי חיוב האב במזונות ארבעת הקטינים מעבר לצרכי המדור יעמוד על 4,500 ₪ בצירוף מחצית הוצאות חינוך שונות והוצאות רפואיות. כפי שהבאנו בפרק הדין הנוהג, הרי שלצורך חיוב הסבים אין חובה להסתמך על הסכמות הצדדים אלא יש לבחון את צרכי הקטינים גופם.

בנדון נראה כי סך המזונות אשר הוסכם ע"י הצדדים הינו על הצד הנמוך (כ 1,125 ₪ לכל קטין) ובוודאי שאין לומר, כטענת הסבים, כי צרכי הקטינים "האמיתיים" נמוכים מהמוסכם בהסכם הגירושין.

כיוון שהוכח כי סכום המזונות הבסיסי משולם לידי האם באמצעות הכספים המופרשים לידיה מקצבת הנכות והתלויים של האב הרי שכל שנותר לבחון הוא האם יש ביכולתה לעמוד אף בהוצאות הנלוות לסכום הבסיס וכפי שפורט בהסכם הגירושין ובתביעת האם

1. מחצית עלות הוצאות חינוך לרבות אגרות חינוך, ציוד בית ספר, ספרי לימוד ותשלומי בית ספר

2. עלות חוג אחד לכל קטין

3. עלות מחצית מחזור אחד של קייטנה קיץ – שלושה שבועות לכל קטין

4. מחצית עלות השתתפות בתנועת נוער לכל אחד מהקטינים

5. מחצית עלות שיעורים פרטיים לקטינים ככל שידרשו

6. מחצית עלות הוצאות רפואיות חריגות עבור הקטינים לרבות אבחונים דידקטיים, טיפולים בלקויות למידה, טיפולים נפשיים

7. מחצית עלות הוצאות חינוך מיוחד

8. חוב מזונות עבר בסך 28,000 ₪.

עיננו הרואות, הוסכם על הצדדים כי האב יחוב בהוצאות רבות מעבר לסכום המזונות הבסיסי. מדובר בהוצאות שבעיקרן הן הוצאות הכרחיות שכן עניינן הוצאות חינוך ורפואה, ולהלן נראה כי הן מצטברות לכדי סכום משמעותי, החורג מסכום המזונות הקבועים עליהם הוסכם בהסכם הגירושין.

מדובר, אפוא, בחיובים האמורים להשתלם לידי האם כנגד קבלות בעת הוצאתן של ההוצאות, וכאשר אין בידי ההורים לעמוד בהוצאות אלו. בכל הקשור לאב – אין חולק כי אין באפשרותו להוסיף ולכלכל עצמו ובוודאי שאין באפשרותו להוסיף למזונות ילדיו הקטינים. אשר לאם – גם בעניינה השתכנע בית המשפט כי אין באפשרותה להוסיף לממן מהכנסותיה או נכסיה את ההוצאות הנוספות. כאמור השתכנע בית המשפט כי האם נזקקת אף לכלכלתה שה לסיוע משמעותי מהוריה

על אף שהאב נתן לאם את חלקו בדירת הצדדים כחלק מחובתו לשאת במדור ארבעת ילדיו הקטינים הרי שהאם נדרשה להחזיר בגין החזרי המשכנתא הרובצים על הדירה סך של 4,500 ₪ לחודש. גם אם לטענת המערערים תשלומי המשכנתא אמורים להיפסק בחודשים הקרובים, עדיין לא נראה כי יש ביכולתה של האם לשלם מתוך השתכרותה אשר הוערכה ע"י בית המשפט בשיעור של כ -  4,500 ₪ לצרכי הקטינים.

אין גם לקבל את טענת המערערים, אשר מוטב היה שלא נטענה כלל, כי על האם למכור את דירתה לצורך תשלום יתרת צרכי הקטינים. הדירה שהינה דירה צנועה, משמשת כמדורם של 4 הקטינים, נכדיהם של הסבים,  ולא ברור מדוע סבורים אלו כי ראוי לטלטל את האם ונכדיהם במכירתה לצורך שכירת מדור חלופי לקטינים, מנהג שכזה הוא מנהג אנשי סדום ולא ינהג במחוזותינו. קשה לבית המשפט אף לשמוע טענה כזו מצד סבים ביחס לנכדיהם.

 

לשלב הבא בבחינת החיוב וגובהו

השלב הבא בבחינת שאלת חיובם של הסבים במזונות נכדיהם יהא בבדיקה האִם האֵם עשתה כל הנדרש לצורך גביית המזונות מהאב – אף לגבי עניין זה לא יכולה להיות מחלוקת, כנגד האב נפתח תיק הוצל"פ אשר כלל, בין השאר, את חוב מזונות העבר של האב ואולם אין כל חולק כי נוכח מצבו של האב והעדר כל אפשרות להשתכרות מצדו לא ניתן לגבות יתרת המזונות מהאב.

כאן מדלג בית המשפט על השלב השלישי – והוא בחינת אפשרות כיסוי הוצאות המזונות מנכסי הקטינים, כיוון שלקטינים אין כל נכסים והם לא ירשו דבר מאחרים, הרי שברי שאין באפשרותם לדאוג למזונותיהם ממקורותיהם שלהם.

והשלב האחרון - האם יכולים הסבים לדאוג לצרכי הקטינים לאחר דאגה לצרכיהם שלהם או לצרכי מי שהם מחוייבים לצרכיו קודם לצרכי הנכד (כגון ילדם הקטין, או בן זוגם(.

התשובה הניתנת לכך על ידי ערכאת הערעור הינה חיובית. גם אם נצמד לקביעת בית משפט קמא לפיה הכנסות הסבים עולות כדי כ – 17,000 ₪, ולא יותר מכך כפי שטענה האם, הרי שעל פניו די בהכנסות אלו בכדי להספיק לכלל צרכיהם של הסבים ומעבר לכך.

 

נראה על פניו כי מצבם הכלכלי של הסבים איתן וכפי שציין בית משפט קמא הם מתגוררים בבית מרווח עם גינה בירושלים. אין לסבים ילדים קטינים שהם נדרשים לכלכלם ולפי קביעת בית המשפט, שתי בנותיהן הבגירות של הסבים יכולות לדאוג לכלכלתן שלהן.

בית המשפט קובע כי אינו מתעלם מכך שעל הסבים מוטל הנטל אף לסייע לבנם – האב, נוכח מצבו הנפשי והעדר אפשרותו לכלכל עצמו ולמרות זאת עדיין יש בידם – במידה מוגבלת שנעמוד עליה, לסייע בתשלום צרכיהם ההכרחיים של נכדיהם הקטינים.

בית המשפט מעריך את שיעור השתתפות הסבים בהוצאותיו הנוספות החודשיות של כל קטין בשיעור של 250 ₪ לחודש לכל קטין ובסה"כ – 1,000 ₪ לחודש לכלל ארבעת הקטינים עד להגיעו של כל אחד מהם לגיל 18 או סיום לימודיו התיכוניים ע"פ המאוחר.

סך זה הוא בהתחשב בכך שעל הורי האם לשאת בחלק ההוצאות בשיעור זהה. שכן מן המפורסמות הוא שכשם שחייבים הורי האב במזונות קטינים בנסיבות מסויימות כך גם חייבים הורי האם באותו חיוב כפי יכולתם היחסי.

פסק הדין השני הנוגע לסבים מדבר בזכויותיהם להסדרי ראיה מקום בו בנם הוא אבי הקטין אינו בין החיים ואמו לא הגיעה לכדי הסדר בנדון עם הסבים

בפסק דין זה עסיקנן במקרה שנדון בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו תמ"ש 06-00-90612 ח' נ. מ  -בו הצדדים לא היו נשואים ובשלב כלשהו האב עבר להתגורר אצל אמו, וקיים משמורת משותפת עם אם הקטין כך שקודם לפטירתו של האב היה קשר איתן ואמיץ בין הקטין לסבתו.

 

מהי טובת הקטין

לדעת בית המשפט יש לפעול לשמר ולטפח קשר זה ופגיעה בו אינה עולה בקנה אחד עם טובתו של הקטין. טובת הקטין אשר איבד את אביו מחייבת לשמור על הקשר עם סבתו ובני משפחתו של אביו.

קשר זה חשוב וחיוני לשם התפתחותו הרגשית של הקטין ויתרום להתפתחותו התקינה ואין לאפשר מצב בו הקטין חווה אובדן טרגי של אביו יחווה גם אובדן של הקשר העמוק עם סבתו ומשפחתו המורחבת של אביו.

לעניין יש להוסיף ולהדגיש כי הסבתא המשיכה בתשלום מזונות הקטין אשר נקבעו בהסכמה עם האב המנוח מרצונה וללא שהוגשה כל תביעה כנגדה או כנגד העזבון ולמותר לציין כי המדובר בסכום מזונות ראוי (3,500 ₪) ואשר נקבע אף על הצד הגבוה.

 

על הצורך לקבוע הסדרי שהייה / הסדרי מפגש בין הקטין לסבתא

דבר זה יש בו להצביע על הדאגה הכנה והאמיתית של הסבתא לטובתו של נכדה תוך התעלמות מהמאבק על עזבון אביו. על רק כל אלה יש לקבוע הסדריי שהייה אשר ייתנו ביטוי לכל האמור לעיל מבלי לטשטש את הגבולות הברורים וההבחנה בין מעמדה ומקומה של האם בחייו של הקטין לבין מקומה  ומעמדה של הסבתא.

נמצא שיש לקבוע הסדרים אשר בתכיפותם ותדירותם לא יהיה כדי לשבש את שגרת חייו של הקטין. לפיכך ובאיזון כל השיקולים כמפורט לעיל מצא בית המשפט לנכון לקבוע כי הסדרי השהייה יהיו פעם בשבוע ביום חול, פעם בשלושה שבועות יהיה בנוסף מפגש בשבת למשך מספר שעות ופעם בששה שבועות יהיו הסדרי מפגש בין הקטין לסבתא בסוף השבוע אשר יכללו גם לינה.

הסדרי מפגש כאלה מחד הינם רצופים וקבועים אך מאידך אין בהם כדי ליצור בלבול אצל הקטין, מאחר וממילא הבית יהיה ביתה של האם ואת הסבתא יפגוש פעם בשבוע בממוצע ומידי שלושה שבועות גם בסופ"ש עם ובלי לינה.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+