מתן סעד לאשה שזנתה

מתן סעד לאשה שזנתה

מתן סעד לאשה שזנתה

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

 

אישה המעוניינת להתגרש מבעלה, והוא מסרב ליתן לה גט פיטורין, יכולה לטעון כי קיימה יחסי אישות עם גבר אחר, ואזי חייב הבעל לגרש אותה. האם כל כך פשוט למצוא פתרון לכפות על גבר את הגירושין, אם מסרב הוא? ברור שאין הדברים פשוטים וקשה לכפות על בעל שמסרב לגרש את אשתו להיעתר לבקשה ולשתף פעולה עם הגירושין, בין אם הסירוב נובע מנקמנות ובין אם הבעל מעוניין להסדיר קודם כל את כל הנושאים הקשורים בגירושין כגון: מזונות ילדים, משמורת וחלוקת רכוש.

"מעילה בת עוולה לא תצמח תרופה" הוא כלל עתיק יומין שהשתרש במשפט ארצנו. המשמעות מילולית: מתביעה שעילתה (שמתבססת על) מעשה אסור, לא יצמח דבר חיובי - דוגמת תרופה/סעד.

זוהי טענת הגנה משפטית שמעלה נתבע על מנת להביא לדחיית התביעה על ידי בית המשפט. משמעותה היא כי בית המשפט לא צריך לתת סעד משפטי לאדם אשר תביעתו מסתמכת על מעשה אסור. תוצאתו של כלל זה משתנה ממקרה למקרה על פי נסיבותיו הספציפיות של כל אירוע, וגם ניזונה ממדיניות חברתית ומהרצון להכוונת התנהגות בקרב הציבור.

נקודת המוצא היא שצד להסכם לא חוקי לא יוכל לתבוע על בסיס חוזה שכזה ולזכות בסעד מבית המשפט. לדוגמה, כרתו שניים חוזה לשיתוף פעולה בביצוע שוד בנק וצד אחד ממאן למלא את חלקו בהסכם. אם בית המשפט יקבל את טענת ההגנה, הוא ידחה את התביעה ולא יעניק לתובע שום סעד בגין הפרת החוזה. למעשה, התוצאה היא: חטאו שניהם כאחד, יד הנתבע על העליונה.

הספרות מפרטת טעמים שונים המצדיקים את השימוש בכלל לשם דחיית תביעה. טעם ראשון הוא שמירה על כבוד בית המשפט, שכן חוזה בלתי חוקי נתפס כדבר שאינו יאה לעיסוקו.

טעם שני הוא החשש שמא הדיון במעשה שאינו כשר יתן לו לגיטימציה בעיני הציבור ויעודד התנהגות בלתי חוקית ובלתי מוסרית.

טעם שלישי הוא 'בל יהא חוטא נשכר'. בית משפט שיושיט ידו לתובע ויפסוק סעד לניזוק על בסיס מעשה בלתי חוקי, יסייע בידי החוטא להרוויח ממעשהו האסור.

טובת הציבור אף היא מחייבת ליצור הרתעה מפני התקשרות בעסקאות בלתי חוקיות. המתקשרים הפוטנציאלים יצפו שהרשויות, ובית המשפט ביניהם, לא יושיטו סעד אם עסקה אסורה תשתבש.

בזיקה לדיני המשפחה מתעוררת שאלה זו במספר היבטים:

האם בכלל ניתן לחייב/לכפות גט בעילת "מאיס עלי" ? לגישת חלק מהפוסקים, לא ניתן לכפות על בעל גט בעילת מאיס עלי, שכן אז יצא החוטא (האישה) נשכר.

כלל יסודי בדיני אישות בדין העברי קובע: "אישה שזנתה תחת בעלה אסורה לבעלה ולבועלה" (מסכת סוטה ה', א'). כלומר, במידה ונמצא שהאישה בוגדת בבעלה, בית הדין יחייב את בני הזוג להתגרש בגט פיטורין לאלתר ועל האישה יאסר להינשא לגבר שאיתו זנתה, מהטעם "שלא יצא חוטא נשכר" (כתובות ל"ט, ע"ב).

לעניין זה, במידה והאישה תטען מעצמה שהיא זנתה עם גבר אחר, בית הדין לא יסמוך על דבריה בלבד "שמא נתנה עינה באחר והיא מבקשת עילה להיפטר מבעלה" (מסכת נדרים צ"א, ע"א-ע"ב), אלא אם יש רגליים לדבר.

כלומר, בית הדין צריך להתרשם מראיות חיצוניות נוספות בכדי לקבוע שהאישה אכן ביצעה בגידה בבעלה ולא די בכך שהאישה מצהירה זאת. יש צורך בראיות נוספות לפיהן האישה בגדה בבעלה, על מנת לחייב את הצדדים להתגרש, ואין די בהצהרה בלבד של האישה אלא בהוכחות נוספות לצורך חיוב בגט.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+