מחלוקות וקונפליקטים בין הורים בסוגיית חינוך הילדים

מחלוקות וקונפליקטים בין הורים בסוגיית חינוך הילדים

 

מחלוקות וקונפליקטים בין הורים בסוגיית חינוך הילדים

 

ערן ומלכה עומדים בפני גירושין בשל התחזקותו של ערן והתקרבותו הקיצונית לדת. הנישואין התפרקו בעיקר גם אם לא רק על הפער שנפער בין הצדדים בנושא הדת.

במסגרת הסכם הגירושין שעליו מתנהל מו"מ אינטנסיבי, קיימת מחלוקת על זרם החינוך בו ילמדו הילדים. ערן דורש כי ילדיהם ילמדו בתיכון תורני ואולם מוכן להתפשר על בית ספר ממלכתי דתי על מנת שהילדים יספגו גם דת כחלק מערכיהם וגם לטענתו יוכלו להיות בקשר חיובי עם כל אחד מההורים, בשל כך שבת ספר ממלכתי דתי אינו קיצוני לשום כיוון, ואולם מלכה עומדת על חינוך חילוני לילדים כפי שהיה מאז ומתמיד, ומתעקשת שלא לשנות את זרם החינוך לילדים.

איך יחליט בית המשפט בסוגיה רגישה זו? הדברים אינם חד משמעיים, אך משקל עיקרי יינתן לטובת הילדים ולרצונם החופשי.

 

האוטונומיה של התא המשפחתי

בחירת הורים בסוג החינוך לילדם נובעת מהאוטונומיה של התא המשפחתי ומעקרון של אי התערבות המדינה אלא במקרי קיצון (אם הילדים בסיכון פיסי או נפשי, ילדים שחוו התעללות נפשית פיסית או אלימות קשה, חשיפה מאסיבית לסמים ולהשפעות שלהם, העדר יכולת של הורים לגדל את ילדיהם, בשל מחלת נפש, או חוסר יכולת להעניק להם סביבת מחיה נורמטיבית).

העדר אמצעים כלכליים אינה סיבה המצדיקה התערבות של המדינה ואולם במקרים מסוימים העדר אמצעים כלכליים עשוי להביא להזנחה קיצונית של הילדים ואי סיפוק הצרכים הבסיסיים שלהם, או חו"ח העדר קיומה של קורת גג, ואזי המדינה תתערב גם אם ההורים אינם עבריינים או חולי נפש, אך אלו הם מקרים מיוחדים וחריגים יחסית.

 

המדינה אינה מתערבת בחינוך הילדים

רשויות המדינה לא תתערבנה בהחלטות של ההורים לגבי ילדיהם (בהסתייגות המפורטת לעיל) וכל תא משפחתי אוטונומי לבחור את סוג החינוך שיוקנה לילד או לילדים במסגרת המשפחה.

ודאי שהמדינה לא תתערב האם ילד ילמד בחינוך דתי, חילוני או חרדי או אחר כל עוד ההורים תמימי דעים בעניין זה וההחלטות מתקבלות על ידם, תהא הדרך אשר תהא בנוגע לקבלת ההחלטה בעניין חינוך הילדים. המדינה אינה רשאית לקבוע עבור ילדים באיזה זרם חינוך יתחנכו ו/או באיזו מסגרת כל עוד ההורים אינם מציפים בעיה זו ומסתדרים ביניהם.  בלית ברירה יכריע בית משפט במחלוקת בין הורים בעניין חינוך ילדים אם הדבר יובא לפתחו.

הנושא של חינוך ביתי לעומת זאת מצריך אישור של המדינה, והרשויות תתערבנה במידה וילד לא ילמד בבית ספר.

 

חינוך ביתי

המדינה אף מגלה גמישות מסוימת בנוגע לחינוך הביתי וגם אותו היא מאפשרת במגבלות מסוימים. חינוך ביתי הינו חינוך שניתן בבית התלמיד, בדרך כלל על-ידי הוריו של התלמיד או מי מהם, ולא במוסדות חינוך פורמאליים.

הורים המעוניינים להעניק לילדם חינוך ביתי נדרשים לעמוד במספר תנאים, על מנת שילדם יקבל פטור מחוק לימוד חובה לשם חינוך במסגרת חינוך ביתי.

 

הבעיה באשר למסגרת החינוך נוצרת במקרה של הורים מתגרשים

מטבע הדברים חרדים מעוניינים שילדיהם ילמדו בחינוך הדתי וחילונים מן בסתם יעדיפו את החינוך החילוני, דתיים שאינם קיצוניים יבחרו בחינוך ממלכתי דתי, ויהיו כאשר שיעדיפו את בית הספר הדמוקרטי או בית ספר המקנה את החינוך המתייחס לערכי מפלגת העבודה. כך גם יבחרו הורים בבית ספר לטבע או בגן אנטרופוסופי אם זה משקף את השקפת עולמם את הערכים שהם רוצים להקנות לילדיהם.

 

בדין הישראלי להורים מעמד שווה בנוגע להחלטות המתקבלות בחינוך ילדיהם

במקרה של מחלוקת על חינוך הילדים, יכולים ההורים ליישבה בכוחות עצמם או באמצעות מומחה ואם לא עלה בידם לעשות כן יכריע בדבר בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

 

לכל הורה מעמד שווה לרעהו בכל הנוגע לחינוך של הילדים

ההורים שווים במעמדם בכל הנוגע לזכותם לבחור את חינוך ילדיהם ואין עדיפות לאם או לאב. זוהי החלטה משותפת ואף הורה אינו יכול לכפות את דעתו ואין לו עדיפות. יחד עם זאת במידה וההורים לא ישכילו להגיע לעמק השווה בית המשפט יתערב ויכפה תוצאה שמן הסתם לא תהא רצויה על ידי אחד מן ההורים.

חשוב להדגיש כי נושא המשמורת אין בו כדי להשפיע על החינוך והעובדה שהאם הינה משמורנית במקרים רבים (שכן רק בשנים האחרונות אין עדיפות לאם וניתנת עדיפות למשמורת משותפת או לאחריות הורית משותפת) אינה נותנת לה זכות עודפת לקבוע את מסגרת החינוך של הילדים או מי מהם.

גם אם האם משמורנית וגם אם הבית שלה הוא הבית העיקרי והדומיננטי כי אין בעובדה זו כדי להקנות לאם עדיפות יתר בנושא בחירת מסגרת ואופי החינוך או זרם החינוך בו מדובר.

 

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

תקפות המעמד השווה של האב והאם בבחירת סוג החינוך לילדיהם וזכות הבחירה של ההורים מעוגנת בשאלת מעמד האפוטרופסות שיש להם כלפי ילדיהם.

החוק קובע ש"בכל עניין הנתון לאפוטרופסות חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה ..... וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר " (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

אולם אם "לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם.... רשאים הם לפנות לבית המשפט, ובית המשפט יכריע" (שם, סעיף 19). הכרעת השופטים תהיה קשה משום שחוקי המדינה אינם נותנים להם פתרונות ברורים וחד-משמעיים.

סמכות בית המשפט לקבוע את מסגרת החינוך של הקטין במקרה של מחלוקת בין ההורים, נשאבת מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב 1962, לפיו רשאי הוא לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת ענייניו של קטין.

 

ההבדל בין אחזקה לבין אפוטרופסות כמשפיעה על מעמדם של ההורים בעניין החינוך

בתי המשפט שנדרשו לפסוק במחלוקות בבחירת סוג חינוך לילדי הורים גרושים שיש להם דרישות שונות, קבעו שיש להבדיל בין "החזקת" הילדים ובין "האפוטרופסות" עליהם.

 

החזקה או משמורת אל מול והאפוטרופסות

בקביעת מגמת החינוך בישראל נקטו בתי המשפט או בתי הדין הרבניים – עד ממש לפני מספר מועט של שנים - בדוקטרינה מסורתית המעניקה לאם יתרון ברור כמשמורנית לילדים לפחות עד גיל שש.  פני הדברים שונים היום והנטייה כיום הינה לראות באב משמורן ראוי לא פחות מאשר האם.

מי שלא היה בקיא יכול היה לסבור כי כאשר האם נחשבה משמורנית עדיפה היתה לה גם עדיפות בקביעת מוסד החינוך וזרם החינוך עבור הילדים, אך לא כך היה ובתי המשפט הבדילו והבחינו בין המשמורת לבין האפוטרופסות, שאינה נגרעת גם אם המשמורת היתה אצל האם.

לא כל שכן נכונים הדברים כיום כאשר כדבר שבשגרה ניתנת לאבות משמורת משותפת בהרבה מאד מקרים, גם אם לא משמורת ייחודית לאבות (רק במקרים חריגים במיוחד).

 

פסיקת בג"ץ לעניין ההבחנה והשלכתה על קביעת מקום החינוך

בפסיקת בג"ץ, ויש לומר שזוהי פסיקה ישנה, שלא השתנתה, נקבע שיש לעשות הפרדה בין המושגים "החזקה/משמורת" ו"אפוטרופסות". העובדה שהאם מחזיקה בילד אין בה כדי לשלול את זכות האפוטרופסות של האב וזכותו לקבוע את חינוך הילד או הילדים , שכן "אם תאמר כי קביעת זרם החינוך בו יתחנך הילד באה כולה תחת כנפי 'החזקה , ' נמצא מעמד 'האפוטרופסות ' של ההורה שאינו מחזיק, לגבי חובתו וזכותו לדאוג לשלום הילד, מרוקן מתוכן" (בג"ץ 181/68)..

יש להפריד בין המושגים החזקת הילד והאפוטרופסות עליו. מכאן שגם ההורה שאינו מחזיק בילד נחשב כאפוטרופוס ויש לו זכות מלאה בקביעת מגמת החינוך לילדו וכן בקביעת נושאים נוספים שהינם עקרוניים וחשובים.

כיום משאנו מתקדמים לקראת משמורת משותפת ושוויונית בין ההורים ברור לכל כי לכל הורה יש זכות מלאה לקבוע מה ייעשה עם ילדו וכיצד יעוצב גורלו ועתידו, ואולם עצם קיומה של משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת אינה מונעת את המחלוקות בין ההורים.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+