טעויות נפוצות בהליך הגירושין

טעויות נפוצות בהליך הגירושין

טעויות נפוצות בהליך הגירושין


יש הרבה טעויות שאדם יכול לעשות בהליך הגירושין. להלן אתייחס לכמה מהן, כאשר הרשימה רחוקה מלהיות ממצה


טעות לחיות באשליה שהליך הגירושים ילך בקלות ויסתיים במהירות

לעיתים, ובמיוחד כאשר בני הזוג שניהם מעוניינים בגירושין, עשוי מי מהצדדים או שניהם להאמין שההליך יסתיים בקלות ובמהירות.  חשיבה כזו יכולה להיות נכונה אך היא יכולה גם להיות אשליה שתתנפץ לכם בפנים.

אם יש הסכמות עקרוניות על עצם הגירושין, על משמורת קטינים, מזונות הילדים וחלוקת הרכוש יתכן שאפשר לפנות לגישור ולסיים את הפרוצדורה של הגירושים.  מנגד יש מצבים שבהם ברגע הראשון נראה שכל התהליך ילך בקלות, אך בסופו של דבר מתברר כי ההסכמות לא היו מגובשות, כי אחד הצדדים קיבל עצות מעורך דין לוחמני או כי מי מבני הזוג קיבל עצת אחיתופל מבני משפחה או חברים שאינם מבינים בתחום, ואז אין בעצם הסכמות ומתברר שהליך הגירושים מסתמן כארוך.

חשוב להדגיש שהבנה בעל פה או תחושה שיש הבנה כזו, אינה תחליף להסכם גירושים מלא ומפורט, שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט. ובסוף היום, מה שיקבע הוא מה שכתוב בהסכם הגירושין ולא ההבנות בע"פ, או  ההתרשמות לגבי הבנות כאלה.

היבט נוסף, שצריך לשים לב אליו, הוא שהמציאות אחרי הגירושים תהיה שונה לחלוטין מהמציאות בזמן שהזוג עדיין מתגורר תחת קורת גג אחת, ולכן דברים שאולי קל להסכים עליהם בהינף יד בשלב הראשוני, יתבררו אח"כ, ביישום בזמן הגירושים, כקשים ומכבידים.

לעיתים אנשים אינם מודעים למחיר הכלכלי של הגירושין, וכשההבנה הזו שוקעת עשויות לעלות דרישות כספיות שנראות למי מהצדדים בלתי סבירות.

אם התחושה היא שיש הבנה והסכמה הדדית, כדאי לנצל את המומנטום ולפנות בהקדם האפשרי לגישור, להתחיל להעלות את ההסכמות על הכתב, בהנחיה מקצועית ובאמצעות עורך דין, ולהתייחס ברצינות רבה לכתוב בטיוטת ההסכם.

כאשר המגשר מחדד את הנקודות, את ההסכמות, ואת משמעותן, אפשר יהיה לדעת אם אכן לתחושה הראשונית, שאפשר להתגרש במהירות ובהסכמה יש כיסוי או שמא זוהי טעות. אם כן, הצדדים ינסחו הסכם יחסי ממון וגירושין בזמן קצר ויוכלו לגשת לאשר אותו בבית המשפט.

מניסיון, במוקדם או במאוחר, בד"כ עולה קושי אישי ורגשי סביב הגירושים. לפעמים לפני התהליך, לפעמים במהלכו ולפעמים אפילו אחרי שהכל כבר נחתם, נדרשת תקופת הסתגלות גם של ההורים וגם של הילדים.

 

טעות לחשוב שהמחלוקות בלתי פתירות. כל זוג יגיע להסכם בשלב כזה או אחר

תהליך גירושים הוא לעיתים קרובות, רעידת אדמה בחיים האישיים, הכל מתהפך, בן הזוג הופך ליריב, הילדים נמצאים באמצע בין הורים שנפרדו, כל הרגלי החיים של זוג נשוי עם ילדים בבית אחד כבר אינם רלבנטיים. יש תחושות קשות של כעס, אכזבה, ייאוש, עוינות, חוסר ודאות ועצב. כל מה שהיה, והיו כל כך הרבה ציפיות לגביו, המשפחה, הנישואים, מתפרק, בינתיים לא רואים שום דבר אחר באופק, והתחושה היא שהקרקע נשמטת. כל מה שנשאר הוא מאבק, והמאבק הזה סוחט כוחות ומתנהל לאט, לאט מדי.

זאת נקודה טובה להזכיר, שסיטואציה כזו הייתה וככל הנראה תהיה גם בעתיד מנת חלקם של זוגות רבים, והם כולם יעברו אותה ויצאו ממנה.

מה שנדרש הוא הסדר משמורת, חלוקת רכוש וקביעת סכום המזונות והמדור. ההסדרים האלה נקבעו אלפי פעמים לאלפי זוגות במצב דומה, יש תקדימים, יש טווחים סבירים שאפשר לצפות לקבל אותם. נכון, האבא בד"כ מנסה להראות שיש לו הכנסה נמוכה כדי לשלם פחות מזונות ילדים, האמא מנסה להראות הכנסה נמוכה כדי לקבל יותר מזונות ילדים, כל אחד מנסה להראות שרמת החיים הייתה גבוהה או נמוכה. בני זוג זועמים זה על זו ולא מבינים מאיפה בן הזוג מביא/ה את הדרישה לקבל רכוש או דבר מה אחר.

בסופו של דבר, בני זוג נורמטיביים, ואלה רוב המקרים, יגיעו כך או אחרת להסדר גירושים בסוגיות האלה (רצוי בהסכמה) וימשיכו הלאה. הסוגיה הטעונה ביותר היא, כמובן, עניין הילדים והמשמורת. ההורים נפרדים, הילדים נשארים משותפים, ואפשר וצריך להגיע להסדר משמורת, שמשקף זאת ומשאיר שני הורים נפרדים בתמונת ההורות של הילדים המשותפים.

 

נכונות לויתורים גורפים שיכשילו אפשרות לשרוד לאחר הגירושים

חלק מהעצות, שמתגרשים שומעים מסביבתם, הוא "בשביל מה כל הבלגן", או "שווה לוותר ולעבור הלאה", או "חבל להיתקע על שטויות". אלו עצות טובות, אם אכן מדובר בשטויות. אלא שהנושאים העיקריים בהסדר הגירושים אינם שטויות.

אולי לא כדאי לריב על אוסף הדיסקים, אך הסדרי המשמורת, חלוקת הרכוש והמזונות הם קריטיים.  עם כל הקושי להיות במצב ביניים שעדיין לא התגרשתם אבל כבר אינכם יחד רגשית או פיסית, בדברים העקרוניים עליך לעמוד על שלך ולמצות את זכויותיך. זה לא חייב להיעשות באופן מכוער, או נבזי, אבל זו חובתך לעמוד על הדברים.

כך למשל, ויתור על מזונות ילדים לחלוטין כאשר הם במשמורת האם עשוי להתברר כטעות קריטית כאשר האם תגלה שהיא לא מסוגלת להסתדר עם המשכורת היחידה שלה כבסיס לכלכלת הילדים.

כך גם, בכיוון ההפוך, הסכמה לשלם מזונות ילדים גבוהים עד מאד, הנוגסים בחלק משמעותי מהשתכרות הגבר – עשויה להתברר כטעות קריטית אם התשלום החודשי לא יאפשר לגבר לשכור דירה ולחיות בצורה סבירה כפי שמגיע וראוי לכל אדם.

התקופה עד הסדרת הגירושים היא בסופו של דבר מצב חולף, והדברים שייקבעו בהסדרי הגירושים יהיו בעלי השפעה רבה להרבה שנים קדימה, על ההורות, מערכת היחסים עם הילדים, המצב הכלכלי, ובאופן כללי על היכולת ליצור פרק ב' מאוזן ומוצלח, מבלי שהסדרי הגירושים ילוו בתנאים בלתי אפשריים שיכשילו אותך למשך שנים רבות.

שוב, כדאי לזכור שבעת הגישור או הדיון בבתי המשפט, הצדדים עדיין נמצאים במצב שהוא שונה ממה שיהיה אחרי הגירושים, וצריך לקבוע הסדר גירושים, שיתאים למציאות החדשה. כשרואים את הילדים יום, יום קשה להבין את המשמעות של הסדרי מפגש מצומצמים, וכך גם לגבי היבטים רכושיים וכספיים להיות מאוחר מדי).

לכן, לא כדאי לנהל מאבק לשם מאבק לא להגיע למצב של לוחמנות והסלמה מיותרת, וממש לא להתעקש על פרטים חסרי חשיבות.  מצד שני, בהחלט מומלץ לעמוד על הדרישות והתנאים החיוניים להסדרת ההורות המשותפת ומשק הבית לקראת פרק ב' יציב, גם במחיר של הימשכות הדיונים עד להשגת הסדר, רצוי בהסכמה, ואם אין ברירה, אז דרך בית המשפט.

בשל כך החשיבות של התייעצות עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה והגירושין, מקצועי ובעל נסיון היא יקרה מפז ואל תקלו ראש באפשרות זאת. טעות תהיה לוותר על שירותי עו"ד או להסתפק בשירות זול שעלול להתברר כיקר בדיעבד כי תחליפו עו"ד ותשלמו פעם נוספת.

 

התקשרות עם עו"ד בשכ"ט שאינו גלובלי

הסיכון בשכ"ט שאינו גלובלי הוא שאי אפשר לדעת עד כמה יגדל שכר הטרחה בהמשך הדרך, ואז יש סיכון משמעותי, שהסכומים ילכו ויצטברו, כספך יאזל ותישאר/י בלי עו"ד, ובלי מקורות למימון עו"ד באמצע מאבק משפטי. המשמעות של מצב כזה תהיה כמעט תמיד הפסד גורף בכל החזיתות, והסתבכות הולכת וגוברת מול מערכות המשפט. מולך יהיה עו"ד מנוסה, שמכיר היטב את המערכת המשפטית ויכול לתכנן את כל המהלכים המשפטיים האפשריים, בעוד שידיך כבולות. מעשית, אין סיכוי להתמודד בבית המשפט או בבית הדין בלי ייצוג של עו"ד.

הדרך הבטוחה ביותר להימנע ממצב כזה, היא לסכם מראש עם עו"ד על שכר טרחה גלובלי וסופי, שיכסה את עלות כל ההליכים עד הסוף, מלבד האגרות. לא חייבים לשלם הכל בהתחלה, בהחלט אפשר לפרוס לתשלומים, אך הסכום צריך להיות ידוע מראש וסופי.

זהו תנאי קריטי, משום שאם ההתחייבות אינה גלובלית, והתשלום הוא לפי הליך, או לפי דיון, או לפי שעה, זוהי כניסה לבור בלי תחתית, בפרט כשמשפטי גירושים מתאפיינים בהליכים משפטיים רבים, לפחות 3-4 סוגים של תביעות בבית הדין ובבית המשפט.

לזה להוסיף אינספור הליכים זמניים, בקשות (כמו בקשה למזונות זמניים, בקשה למשמורת זמנית, בקשה לצו עיקול זמני או צו מניעה זמני וכד'). אם הסכמת על שכ"ט גלובלי, הצד השני לא יוכל לערער אותך כלכלית באמצעות הגשת עוד ועוד הליכים וסחיבת התיק לעוד ועוד דיונים, משום זה לא יעלה לך דבר, מלבד מה שברור וידוע לך מראש.

בשכ"ט גלובלי הסכום סופי וידוע מראש, אין זה מעלה או מוריד כמה הליכים יידרשו בתיק, תביעות, צווי מניעה, בקשות זמניות, ולא משנה כמה דיונים יתקיימו בבתי המשפט ובבתי הדין, לא משנה כמה שעות יהיה צריך להשקיע, הסכום לשכר הטרחה קבוע וידוע.

ברור שכל עוד לא החל מאבק משפטי, ולא הוגשו תביעות, אפשר להסתפק בפגישות ייעוץ בלבד, והתשלום לעו"ד יהיה לפי פגישה. אך מרגע שהחל מאבק משפטי בבתי המשפט או בבית הדין הרבני, יש לקבוע שכ"ט גלובלי, ידוע וסופי.

אפשר לשכור עו"ד לדיני משפחה וגירושין לצורך ניהול מו"מ לפשרה ולגישור בלבד ולא למלוא ההליכים ואזי זה מוזיל העלויות משמעותית.

 

הגשת כתבי בית דין מלוכלכים, מכפישים מעליבים וחושפניים

לעיתים בכתבי טענות מועלות טענות שאין להן כל חשיבות וגם אין להן כל קשר לתהליך אך הן מיועדות להשחיר את הצד השני בעיני בית המשפט ולצייר דמות דמונית ומרושעת.

כתבי תביעה והגנה, וכן כתבי טענות אחרים, המוגשים במהלך ההליך המשפטי,  משחירים את פני הצד השני, או לפחות מנסים לעשות זאת, ומנסים להציג אותו בצורה שלילית.  חשוב לדעת, שלעיתים עורכי הדין של הצדדים מנסחים כתבי טענות מוגזמים ומנופחים, כדי להראות עד כמה הם יכולים להיות כוחניים ולוחמניים, והכל כדי לרצות את הלקוח.

הלקוח עצמו יכול להכתיב לעורך הדין ניסוח מתון יותר, ובדרך כלל, לפחות בתחילת ההליך, לא כדאי להיגרר להכפשות.  הכפשות נתפסות כמלחמה עקובה מדם, אצל הצד השני, ובאופן טבעי יוצרות הסלמה.

כלקוח, זכותך לדרוש מעורך הדין למתן את הסגנון כדי להשאיר פתח להידברות.  כתבי טענות אגרסיביים מדי ישאירו אדמה חרוכה, ולא יאפשרו לבני הזוג לאחר סיום ההליך למצוא דרך של הידברות ביניהם. ברור שהידברות נדרשת ובמיוחד כשיש ילדים ועל כן כדאי להתחיל בקו מתון ולא בהכרח לוחמני ואגרסיבי ואם אין ברירה אפשר להסלים אך לא להתחיל בסגנון שכמוהו כהצגת סדין אדום בפני שור.

 

ביצוע פעולות חד צדדיות הכוללות עבירה על החוק, פגיעה בפרטיות וכיוצ"ב

הלחץ והמצוקה בעת הגירושים עלולים להביא גם אנשים שומרי חוק לפעול מתוך דחק. בד"כ הפעולות הנפוצות הן חקירות פרטיות אודות רומנים מחוץ לנישואים של הצד השני, או פעולות חד צדדיות ברכוש ובכספים המשותפים.

ייתכן שיש לפעולות כאלה תועלת, אך תמיד יש להן גם מחיר. בד"כ הדברים יתגלו, יפגעו באמינותו של מי שביצע את הפעולה ויזיקו לו.

במקרה של חקירות פרטיות, גם אם יושגו ראיות על רומן מחוץ לנישואים והן מעניינות מבחינת סקרנות אישית, ומבחינת שיקול דעת אישי אם להתגרש או לא - לא בהכרח שתהיה לראיות כאלה משמעות משפטית. כך למשל אם אשה מבקשת להתגרש ומוכנה לוותר על הכתובה הרי שאין טעם בהצגת ראיות על בגידה שכן היא מעוניינת להתגרש כך או כך.

יתכן גם שהראיות שיושגו כרוכות בעבירה על החוק ו/או בדרך שלא תאפשר את השימוש בהם ואז הכספים הוצאו לריק.

אם התיק כבר מתנהל בבית המשפט למשפחה, בתי המשפט לא מקבלים ראיות כאלה בקלות בנימוק שתיתכן פגיעה בפרטיות, ובכל מקרה אין לראיות כאלה השפעה על הסדרי המשמורת או ההסדרים הכספיים. גם אשה נואפת לא מאבדת משמורת על הילדים אז אם המאבק הוא על משמורת אין כל טעם להוכיח בגידה, אלא אם ברצונך להשפיל את הצד השני, אבל תועלת כלכלית לא תהיה כאן.

בבתי הדין הרבניים יש הבדל וסוג של קנס לצד שנתפס בבגידה, וגילוי ראיות כאלה הוא בהחלט עילה להקדים ולפנות לבית הדין הרבני (או לבית המשפט למשפחה אם הנך הצד שנתפס), אך אם הראיות הושגו באופן לא חוקי יש שיקול דעת לבית הדין הרבני שלא לקבלן.

גם במקרה של רכוש, סביר שצעדים, שבוצעו בפתאומיות ברכוש בתקופה שבסמוך לגירושים, יתגלו, ומי שביצע את הפעולה יצטרך להחזיר כספים ולפצות, כשמעמדו ואמינותו בפני בית המשפט ייפגעו.

אם הצדדים פונים לגישור, ובמקביל מוברחים כספים - צעדים כאלה עלולים להכשיל את הגישור ולהביא לפתיחת מאבק משפטי. עליך לוודא שברשותך אמצעים מספיקים לניהול הליך משפטי אם יהיה בכך צורך, וגם סכומי רזרבה, אך לא לנהוג בצורה שתגרום נזק לעמדתך בעתיד.

מאליו מובן, כי אין להגיע בשום פנים לאלימות במשפחה, להסגת שטח פרטי של מישהו אחר, להטרדות וכו', בכל מחיר. כל פעולה כזו רק תסבך אותך יותר, ולשווא. יש מספיק ערוצים חוקיים ידועים שניתן לפעול בהם.

 

תהיה זו טעות שלא להכין נתונים ומסמכים ושלא לאסוף נתונים ומידע בטרם פרוץ ההליך

מיד כשמתברר כי הנך לפני גירושים, חייבים לפעול במהירות ולהכין העתקים של כל המסמכים הרלבנטיים, כולל אלה של הצד השני: תדפיסים של חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, אסמכתאות על רכישת דירה, משכנתא ורכוש משותף, חסכונות וחובות בנקאיים, תלושי משכורת, קופות פנסיה, אישורי לימודים, אסמכתאות על מעורבות הורית (מכתבי תודה, אישורים על השתתפות בפעילות וכו').

כדאי להקליט את השיחות בשלבים הראשוניים משום שייתכן, שאז הצדדים עדיין אינם מתודרכים ויאמרו דברים חשובים (אי אפשר לדעת, כמובן שייתכן שברקע נעשתה הכנה שקטה עוד קודם, אך אם הצד השני אינו מתודרך ייתכן שהקלטת שיחות תביא תועלת).

כמו כן, יש לשמור בקפדנות ובצורה מסודרת כל חשבונית וכל אסמכתא להוצאה על הילדים ומשק הבית.

בהנחה שבשלב זה עדיין מתגוררים תחת קורת גג אחת, עליך להכין גם עותקים של כל המסמכים שלך, ולדאוג להעביר מה שניתן למקום בטוח. היום קל מאד לצלם מסמכים בסמארטפון ולשמור אותם בגיבוי דיגיטלי במקום אחר. כדאי להדפיס ככל האפשר מסמכים רלבנטיים מהמחשב, כל עוד לא הוחלפה הסיסמא.

איסוף מסמכים ונתונים כזה לא גורם כל נזק. זהו צעד מניעתי בלבד. היתרון הוא שבתגובה מהירה אפשר למנוע מהצד השני להעלים מסמכים ונתונים, או להסתיר פעולות בכספים וכו'. אך אין בכך שום הסלמה. גם כשמגיעים לגישור ולגירושין בהסכמה, המגשר יבקש את כל הנתונים הללו, ובודאי שהנתונים יידרשו לצורך ההליך המשפטי.

גם בגישור לגירושין וגם במאבק משפטי קובעים את ההסדרים לפי נתונים ומסמכים בפועל.

לגבי הקלטות בתחילת התהליך, אם הכל מתנהל בהסכמה וברצון טוב, לא צריך לעשות בהם שימוש. אך אם נפתח מאבק משפטי והצד השני מנסה להציג עמדה מסולפת וחד צדדית, יהיו בידיך ראיות טובות לכך שבזמן אמת, עוד לפני שהחל סכסוך משפטי, עמדתו היתה שונה.

תעוד באמצעות חוקרים פרטיים יכול להיעשות בדרך כלל רק לפני שהצד השני יודע על כוונותיך שהרי לאחר פרוץ ההליך של הגירושין ודאי שהוא ייזהר שבעתיים בין אם מדובר בבגידה ובין אם מדובר בתעוד של כספים שאינם מדווחים.

 

אין לחתום על מסמכים או על הסדר גירושין בלי להבין היטב על מה חתמת

במהלך הגירושים חותמים על אינספור מסמכים, יפויי כוח, גם בגישור ובודאי שבמהלך הליך משפטי. ייתכן שבן הזוג יבקש ממך לחתום על מסמך "כי זה לא קשור לגירושים". עו"ד, מגשרים, אפילו בן הזוג יציגו לך מסמכים רבים לחתימה, ויגידו "שזה רק רשמי, זה לא משנה"

אז הנה כלל פשוט מאד לגבי מסמכים: לא חותמים על שום דבר אם לא קוראים כל מילה, מבינים כל מילה, ומסכימים לכל מילה. מדוע? כי אם זה לא היה משנה, לא היו מבקשים ממך לחתום. ואם מבקשים לחתום, אז זה יש לכך משמעות גדולה.

חתימה על מסמך הינה התחייבות מפורשת שקשה מאד לחזור ממנה. לא משנה מה הבנת, מה נאמר לך, מה חשבת, או מה הובטח לך. בעוד כמה שבועות או חודשים, כשהמסמך יישלף, אף אחד לא יתעניין במה שנאמר בע"פ, אלא אך ורק במה שכתוב במסמך ובחתימתך עליו, שמוכיחה שהסכמת וקיבלת את הנאמר.

גם מסמך שנראה תמים, עלול לגרום נזק רב משום שייתכן כי לדברים יש משמעות משפטית עקיפה שקשה להבין אותה, או שהמסמך מעיד על הסכמתך. אם מדובר במסמך לא נכון, או שהסכמת לחתום על עובדה לא נכונה "כי זה לא קשור לגירושים", המסמך הזה עלול להופיע ברגע לא מתאים מבחינתך, בהקשר לגירושים, ולפגוע באמינותך.

במסמכים שמוסכם, כי אין להגיש אותם לבית המשפט כראיות, יש לציין זאת באופן מפורש ומסודר, בד"כ עוה"ד או המגשר ידאגו לכך, והדברים צריכים להופיע באופן ברור בראש המסמך.

כך גם בכתבי בית דין המוגשים לבתי המשפט. כתבי התביעה, ההגנה והתצהירים מוגשים בשמך, מטעמך. לא משנה מה עוה"ד מסביר או אומר, מי שחתום לוקח אחריות על הנאמר.

כך אם הטענות כוללות עובדות לא נכונות  או הכפשות והשמצות שמחריפות את המאבק ללא צורך. זכותך וחובתך, לתקן את הנוסח כך שיתאים לדעתך. החתימה על מה שיוגש - היא שלך ואם מדובר בשקר או באי אמירת אמת אתה תשלם את המחיר על כך.

לכן הנוהג הראוי והבטוח הוא, שאין לחתום על שום דבר באופן מיידי. יש לדרוש ולקבל עותק של המסמך, לקרוא אותו בנחת ובשקט אחר כך, לבקש הבהרות, להתייעץ  ולדרוש תיקונים אם צריך, ורק אז לחתום. לאחר החתימה יש לקבל עותק של המסמך המקורי עם חתימתך ולשמור.

 

לוחמנות מיותרת

הטעות הגדולה ביותר היא פתיחת עימות לוחמני עם בן הזוג. זהו עימות שיש בו שני מבוגרים שייצאו בוודאות מופסדים, וילדים פגועים עם סיכון לחוויה טראומטית.

לא צריך לוותר על זכויותיך, לא להסכים לניתוק מהילדים, וגם לא להסכים לנישול מהרכוש, לתנאים כלכליים לא סבירים,  או לכל תנאי אחר שיותיר אותך במצב גרוע לאחר הגירושים.

אך יש דרך להשיג כל זאת גם בלי לוחמנות מיותרת. בכל צומת בדרך, חייבים לבדוק שוב ושוב, אם יש אפשרות לקבל פשרה הוגנת, פשרה שתאפשר לשני ההורים לצאת לדרך חדשה, להמשיך להיות הורים מעורבים ואחראים לילדיהם, ולתת לכולם להתאושש מהמשבר.

רצוי להגיע לפשרה כזו כבר בהתחלה, בגישור. ואם מגיעים למאבק משפטי, לפנות לצד השני ולחפש דרך להסכם, בין עורכי הדין, או בגישור נוסף, ורצוי בשלב מוקדם ככל האפשר.

בכל מקרה לא כדאי להשתמש במאבק מלוכלך, הכפשות, השמצות והסתה שאין בהם תועלת משפטית (השופטים מנוסים במאות ואלפי תיקים ואינם מתרשמים בקלות מטיעונים כאלה).

צריך לחתור לפשרה הוגנת ומהירה, לא בכל מחיר, אבל כן להשלים עם ויתורים קטנים שאפשר לחיות איתם. רגשי נקם לא יובילו למקום טוב או לתוצאה נכונה עבורכם.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+