זכות ההתחקות של ילד אחר הוריו ומציאת שורשיו וזהותו

זכות ההתחקות של ילד אחר הוריו ומציאת שורשיו וזהותו

זכות ההתחקות של ילד אחר הוריו ומציאת שורשיו וזהותו

הזהות העצמית מתגבשת בתקופת הילדות בתהליך של הזדהות עם דמויות ההורים במיוחד, אם כי לא רק. הזהות העצמית הינה מרכיב חשוב של תחושת העצמי וכוללת מרכיבים של ייחודיות ונבדלות אך גם מרכיבים של השתייכות חברתית למשפחה, ללאום וכיוצ"ב.

 

זכות ההתחקות של ילד אחרי הוריו

זכות ההתחקות היא זכותו של קטין לדעת מיהם אביו ואמו, מיהי משפחתו הביולוגית ומה ההיסטוריה שלה.

 

היכן מעוגנת זכות בסיסית זו?

זכות זו הוכרה כזכות יסוד כנגזרת של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בין היתר, על ידי השופט שמגר בע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני:

"לקטין גם כן הזכות לכבוד האדם… בין היתר רשאי הוא לשם שמירת כבודו האישי והאנושי ולשם הבטחת זכויותיו על פי הדין האישי ועל פי דיני הקניין שלא לרצות להיחשב לבן בלי אב ידוע, אלא לדרוש לדעת מיהו אביו".

בנוסף, זכות זו הוכרה כזכות יסוד בסעיף 7 לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד.

 

חשש מממזרות כאשר מתבצעת בדיקת רקמות לגילוי האב הביולוגי

המשפט העברי, אשר דיני אבהות וממזרות שזורים בו, ממשיך להשפיע על הדין האזרחי, כך שקיים חשש להכרזתו של קטין ממזר, במידה ואמו, ביצעה מעשה בגידה בבעלה והרתה מגבר אחר.

 

בית המשפט מביא בחשבון את האינטרסים של הילד בצורה רחבה וכוללת

מכאן כי על בית-המשפט, בבואו להורות על ביצוע בדיקת רקמות, להניח מול עיניו את טובת הקטין, ובכלל זה האינטרס שלא להביא לכלל הכרזתו כממזר.

כמו כן שוקל בית המשפט אינטרסים שנוגעים לקטין לבדו, כגון אינטרסים פסיכולוגיים, חומריים, רפואיים וכדומה; ואינטרסים שנוגעים לאחרים ולקטין כיצור חברתי, הקשור לסביבה בה הוא חי, כגון אינטרסים של שוויון, האינטרס לגילוי האמת ועוד.

על-פי ההלכה היהודית, ממזר הוא מי שנולד לאיש ואישה יהודיים, שחיי האישות ביניהם הם בבחינת ערווה מן התורה, חייבי כריתות או מיתה. טעות נפוצה היא לסבור שממזר הוא רק מי שנולד לאישה נשואה שלא מבעלה. זהו רק מקרה פרטי אחד של הממזרות, אולי הנפוץ ביותר אך לא היחיד.

נישואי ממזר אסורים לבן או לבת ישראל והאיסור על החיתון נמשך גם לגבי ילדי ממזרים, עד דור עשירי. הרציונל מאחורי האיסור הוא הרצון להרתיע ולמנוע את התופעה של "גילוי עריות", לשמור על קדושת חיי המשפחה ותא הנישואין.

 

המגמה בהלכה היהודית היא לצמצם, ככל האפשר, מצבים שבהם יוכרז ילד ממזר

כך, מבחני האבהות הרגילים, התקפים במקרה של ולד מהפנויה, הוחמרו במקרה של ולד שנולד לאשת איש כתוצאה מקיום יחסי אישות עם מי שאינו בעלה, ובמילים פשוטות הריון כתוצאה ממעשה בגידה. במקרה של זוג נשוי כהלכה נקבע היחס בין אב לבנו ב"דין רוב", היינו על סמך ההנחה ש"רוב בעילות אחר הבעל", או ב"דין חזקה", על סמך החזקה שהוא אביו. החזקה מכשירה את הילד. היא הופכת אותו בנו החוקי של בעל האם, והוא לא יוכרז כממזר.

ויודגש כי סוגיה זו מתייחסת אך ורק ליהודים, שכן נושא הממזרות אינו יכול לעלות במקרה של בני דתות אחרות או כאשר האב או האם אינם יהודים. לצורך חשש ממזרות שני ההורים צריכים להיות יהודים.

כאשר עסקינן במוסלמים קיימת בעיה אחרת, אמנם אין היא עוסקת בממזרות אך כל אימת שאשה מוסלמית תימצא כמי שבגדה בבעלה – חייה וחיי הילד עשויים להיות בסכנה חמורה מפאת כבוד המשפחה וכיוצ"ב רגשות נקמה ועוד.

 

בדיקת רקמות

בדיקת רקמות, כמבחן גנטי, היא ראיה עצמאית ואובייקטיבית לבירור אבהות, מקום שזו שנויה במחלוקת.

מדובר באבהות גנטית, להבדיל מן המושג של אבהות חברתית (פסיכולוגית), שמתייחס למי שנוטל על עצמו תפקידיו של אב בפועל ביחס לילד.

פיתוחה של בדיקת סיווג הרקמות שיפר משמעותית את דרכי הוכחת האבהות ואת רמת הדיוק של ההוכחה, והוביל עם השנים את בתי-המשפט להסתמך יותר ויותר על ממצאי הבדיקה לצורך קביעת אבהות או שלילתה.

בדיקת סיווג הרקמות מסתמכת על זיהוי גנטי של הרקמות ומתבצעת על-ידי לקיחת דגימות דם מהצדדים המעורבים: ההורים הנטענים והצאצאים.

אין אפשרות לאכוף על בעל-דין להיבדק בבדיקת סיווג הרקמות, ואולם ניתן להסיק מסקנות מסירובו של נתבע להיבדק ותוצאת הבדיקה עשויה להוות ראיה מכרעת ולא רק סיוע.

מאחר שבדיקת האבהות עלולה לגרור אחריה את המסקנה שיש להטיל בקטין כתם ממזרות, קבעה הפסיקה כי הכלל הוא שאין להיזקק לבדיקת סיווג הרקמות ויש למנוע מהצדדים את עריכתה במקום שיש חשש להכרזת ממזרות.

אולם אין מדובר בכלל נחרץ וברבות השנים ריכך בית-המשפט את גישתו, בפוסקו כי ייתכנו מקרים חריגים שבהם יהא בעריכת בדיקת הרקמות לברור אבהות משום טובת הקטין, ובלבד שההחלטה לקיומה של בדיקה זו תתקבל לאחר שיקול-דעת וזהירות מרובים, כמתחייב מחומרת העניין מבחינת טובתו של הקטין


החשיבות והמשקל שנותנת כיום מגמת בתי-המשפט לידיעת האמת העובדתית ביחס לזהות האב הגנטי

החשש מפני ההיבט החברתי של "כתם" הממזרות, על רקע השינויים החברתיים שחלו בישראל, הולך וקהה. כמו כן, אם בעבר מילא אינטרס אי-הממזור לבדו תוכן את עקרון טובת הילד במקרים כאלה, הרי שהיום מוכרים ועומדים – בעקבות ההתפתחות החברתית, התפתחות המחקר והמדע, העמקה בנושאי פסיכולוגיה ורפואה ובנושאים מקבילים של אימוץ ילדים והזרעה מלאכותית – אינטרסים רבים אחרים, שמשרתים גם הם את טובת הקטין לא פחות מאינטרס אי-הממזור.

 

זכויות הילד כמרכיב נפרד העומד בפני עצמו

בשנים האחרונות החלו מכירים במושג של "זכויות הילד", המדגיש את חשיבות שמירת האינטרסים והזכויות של הילד בכל החלטה שתינתן לגבי עתידו. הילד אינו עוד מושא של זכויות אלא הוא נושא הזכויות בעצמו. ההכרה בזכויות הילד לא מצמצמת את המושג של טובת הילד ואין היא באה במקומו. מדובר במושג רחב, שכולל בחובו גם את טובת הילד.


השיקולים להכרה בזכות הינם משפטיים ופסיכולוגיים

שיקולים פסיכולוגיים

בפס"ד אלמונית נ' פלוני נאמר כי זכות ההתחקות מעניקה לקטין חיים עם וודאות וחוסכת ממנו נזק נפשי.

בפס"ד סושרד נ' כ"ץ מדובר על ההיבטים הפסיכולוגיים בזכות ההתחקות נאמר שם כך: "חשיבות שבחשיפת השורשים, קביעת הזהות העצמית, הזכות להציג בציבור את זהות האב והייחוס המשפחתי, הדימוי העצמי ושאר השלכות, ואפילו מידע על מחלות גנטיות ותורשתיות אשר בכולן אינטרס לגיטימי בתביעת אבהות.

נערך לא אחת מחקר בקרב ילדים שלא ידעו את זהות ההורה הגנטי שלהם וביקשו להתחקות אחריו. מסקנות המחקר היו כי יש צורך פסיכולוגי לכל אדם להכיר את הרקע שלו וכי זה נחוץ כדי להתבגר בצורה בריאה ושלמה.

 

שיקולים משפטיים

פרופסור רות זפרן במאמרה "של מי אתה ילד?" כתבה כי זכותו של קטין לדעת היא חלק מזכותו לכבוד, הגשמה עצמית, אוטונומיה, רווחה, הזכות לדעת, פרטיות ושוויון. לעיתים יש צורך לדעת מיהו האב הגנטי בשל נושאים רפואיים כגון התאמת השתלות, איתור מחלה גנטית שעוברת בין הדורות וכו'.


פסקי דין שהוכרה בהם הזכות להתחקות אחרי ההורות:

ע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני  : אישה מוסלמית לא נשואה שהביאה ילד והיא יודעת מי הוא אביו. על פי הדין השרעי אם היא לא נשואה לא ניתן להכיר בו כאב ולא ניתן לחייבו במזונות. ביהמ"ש העליון קבע שלילד יש זכות לדעת מהיכן בא.

ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני : שופט בית המשפט העליון אהרן ברק פסק שלקטין שמורה הזכות לכבוד האדם ורשאי לשם שמירת כבודו, והבטחת זכויותיו על פי דיני קניין, שלא לרצות להיחשב לבן בלי אב, אלא לדרוש לדעת אם הוא אביו.

תמ"ש (ת"א) 87471/00 אלמונית נ' פלוני: זכות ההתחקות היא זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו, בסיסה של זכות זו נטוע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כלומר זכות ההתחקות היא זכות יסוד של הקטין.

 

חוקים שקשורים לזכות ההתחקות:

חוק מידע גנטי מסדיר בדיקות אבהות – קובע שבדיקת רקמות לצורך בירור קשרי משפחה יכולה להיעשות בישראל רק על ידי אישור ביהמ"ש לענייני משפחה. זו עבירה פלילית אם עושים בדיקה ללא אישור בגלל הפן הדתי וחשש ממזרות. על פי החוק כשמוגשת תביעת אבהות מתבקשת בדיקת רקמות.

 

המצב המשפטי שהיה קיים לפני החוק:

כאשר האב לא מוכן לעשות בדיקת רקמות: היו מכבדים את זכות האב שלא לבצע בדיקה, לכן לעולם לא ידע ביולוגית שזה ילדו. אבל בגלל הסירוב בית המשפט היה מסיק משפטית שזה הילד שלו. המשמעות היתה כי האב ישלם מזונות.

המצב המשפטי אחרי התיקון כאשר האב לא מוכן לעשות בדיקת רקמות: היום ניתן לחייב אדם לבצע בדיקה גנטית בלתי חודרנית – על בסיס שערות או רוק. בדיקה כזו ניתנת לאכיפה על ידי ביהמ"ש וקנסות שמטיל על האב / ביזיון ביהמ"ש.

 

חריגים לזכות ההתחקות של ילד אחרי אביו

ילד מתרומת זרע: הילד לא יכול להתחקות אחרי אביו התרומה היא אנונימית ואין אפשרות לתת לילד מידע אודות זהותו של אביו.

כשיש חשש לממזרות: כאשר נולד ילד מקיום יחסי מין מחוץ לנישואים. ממזרים לא יכולים להינשא במדינת ישראל עם יהודי שהוא לא ממזר. בעקבות זאת קבע המחוקק בחוק מידע גנטי – פרוצדורה שפוגעת בזכות היסוד של זכות ההתחקות.

ברגע שנולד ילד ועולה חשש ממזרות, קובע חוק מידע גנטי שביהמ"ש חייב להפנות שאילתא לבית הדין הרבני, והנשיא של ביה"ד הרבני כותב ליועץ המשפטי תשובה וחו"ד האם יש חשש לממזרות. ברגע שביהמ"ש מקבל חוות דעת שיש חשש ממזרות, לא חלה זכות ההתחקות.

 

התנגשות זכויות

זכות ההתחקות מול הזכות לכבוד האדם: במקרה והאב לא מוכן לעשות בדיקת רקמות זכות הילד לדעת (זכות ההתחקות) מתנגשת עם הזכות לכבוד האדם של האבא והזכות לא לעשות בדיקות בניגוד לרצונו.

זכות ההתחקות מול הזכות לפרטיות: במקרה של תרומת זרע, התורם לא מעוניין שזו תיחשף ועל כן נשאר אנונימי. זכות הקטין להתחקות אחר מוצאו במקרה זה תפגע ברצונו של התורם לפרטיות.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+