גישור סיפור הצלחה

גישור- אופנה חולפת או סיפור הצלחה

גישור - אופנה חולפת או סיפור של הצלחה

לאחר שנים של עיסוק בגישורים מרובים כעורכת דין ומגשרת– אני יכולה לומר ברור שמדובר בתופעה שתופסת תאוצה, מקבלת עידוד מבתי המשפט ומן המערכת כולה

כל אימת שגישור מצליח – זוהי הצלחה גדולה יותר מאשר זכיה בפסק דין – שכן כמגשרת ועורכת דין – הצלחתי למזער נזקים למשפחה כולה ולילדים בפרט

ההישג הגדול ביותר לעורך דין המשמש כמגשר לצדדים מתגרשים הוא - הבאתם להסכם של גירושין ויחסי ממון המסדיר את כל מערכת היחסים בין צדדים מתגרשים. הסכם כזה אינו בהכרח משקף את דיני המשפחה בארץ ואת המקובל בהליכי גירושין וזהו יתרונו הגדול – הוא משקף את רצונם של המתגרשים, הבא לידי ביטוי בהסכם שנוסח על ידי המגשר, לאחר הליך הגישור

הנתונים הסטטיסטיים על מימדי הגירושין בארץ מעוררים תדהמה כל אימת שמתפרסמת כתבה בנושא. בהשוואה לכלל העולם המערבי אנחנו ממוקמים במקום טוב באמצע. לא כמו ארצות הברית, שם אחד מכל שני זוגות מתגרש. אבל לא ממש רחוק. בארץ, אחד מכל שלושה זוגות עתיד להתגרש. זאת על פי הסטטיסטיקה. אין כמעט משפחה שלא חוותה גירושין בקרב בן משפחה מדרגה ראשונה, שניה או שלישית

יתר על כן שיעור הגירושין גדול יותר ממה שנדמה שכן לסטטיסטיקה נכנסות גם משפחות של בני מיעוטים ושל חרדים שם שיעור הגירושין נמוך במיוחד. עולה אם כן שהגירושין היא תופעה מוכרת לכל אחד ולכל משפחה

יש להביא גם בחשבון זוגות החיים כידועים בציבור שאינם נישאים, שגם הם נוטים להיפרד, ונזקקים להליך משפטי או להליך של גישור ובוררות, על מנת להסדיר את נושא הפרדת הרכוש ומזונות הילדים.

ובל נשכח גם את הזוגות מאותו המין, שגם להם אינטרסים כלכליים ולעיתים אף ילדים שיש לדאוג לזכויותיהם. לכל אחד מאלה יש אפשרות לנהל הליך לוחמני, אגרסיבי וממושך או- לפנות להליך של גישור.

כעורכת דין העוסקת בתחום הגירושין והגישור שנים רבות אין בליבי כל ספק שהליך הגישור עדיף על פני כל אפשרות, וברוב המקרים על פני הליך משפטי בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה

הישגיהם של יועצי נישואין ושל פסיכולוגים נמוכים, רק מהסיבה שזוגות מתגרשים פונים אליהם מאוחר מידי. הליך הגירושין מהווה חותם סופי לכשלון בני זוג בזוגיות ואולם הדבר נובע מכך שזוג אינו פונה במועד לטיפול זוגי

במקרים מועטים עולה בידי יועצי הנישואין למיניהם לשקם נישואין כושלים. לא בגלל כישורים לא מספקים של בעלי המקצוע. להיפך. יועצי הנישואין בחלקם הגדול מיומנים והינם מעוניינים באמונה שלמה ובכנות לסייע לבני הזוג. גם לא בגלל חוסר נכונות של בני הזוג לשפר את הטעון שיפור באמצעות הכלים הניתנים להם בהליך

. לרוב מגיעים הזוגות ליועץ הנישואין כשכבר מאוחר מדי, וקשה או בלתי אפשרי לתקן. מרבית הזוגות מגיעים ליועץ הנישואין כאשר רגשות הטינה, הכעס והמרירות אצל אחד מהם (או אצל שניהם) כבר עולים על גדותיהם, ואין רצון או נכונות אמיתיים להחזיר את הגלגל אחורה. הרגש מת במקרה הטוב. במקרה הגרוע הרגש הקיים הוא שנאה עזה ורצון לנקום ולפגוע. על כן אחוזי ההצלחה מועטים

אחד מכל שלושה זוגות, אם כן, מתגרש. השאלה היא רק איך, ומהו המחיר הנפשי והכלכלי של התהליך. השאלה היא גם מהו המחיר שמשלמים הילדים. וזהו נושא כתבה זו

ניתן להתגשר כדי להתגרש

לא חייבים להוציא עיניים

לא חייבים להוציא כספים רבים אך ורק כדי לנקום בבן הזוג

לא חייבים לעבור הליך קשה ומתיש

לא חייבים לעבור דרך ייסורים קשה

גם לא חייבים לפגוע בילדים. לילדים יהיה קשה כך או כך. ילדים יסבלו בכל מקרה, גם אם ההורים יתגרשו באמצעות הליך של גישור ולא יילחמו. הם אלו שישלמו את המחיר הכבד ביותר, אפילו בגישור. לא כל שכן בהליך גירושין ארוך ומתמשך

אין גירושין שמחים. רק במקרים בודדים בני הזוג נשארים חברים, נפגשים לקפה או לארוחת צהריים, וחוגגים חגים וימי הולדת ביחד. גם מקרים כאלו היו לי. מועטים. אבל אין הם משקפים את המציאות, והינם נדירים ביותר

במקרה הטוב יש תקשורת סבירה בכל הנוגע לילדים. במקרה הגרוע מדובר במלחמת חורמה, המונעת על ידי רגשות קשים, כמו שנאה ונקמה

הגישור כיום הינו תופעה חברתית אשר תפסה תאוצה. לא מדובר בטרנד חולף. בענפי משפט רבים מקובל היום לפנות לגישור. גישור בסכסוכים עסקיים, כלכליים וכספיים הונהג לפני שנים לא מעטות. יש הבדל גדול בין גישור עסקי לגישור משפטי. אמנם גם בעסקים מעורבים אמוציות, אולם אין אפשרות להשוות סכסוך עסקי לסכסוך משפחתי המכיל בחובו הרבה יותר מאשר רק כסף ורכוש. גישור בסכסוכי עבודה גם הוא מצליח מאד. שופטי בית הדין לעבודה מפנים סכסוכים אלו לגישור כדבר שבשיגרה. גישורים בין נפגעים לבין חברות הביטוח, דהיינו בתחום הנזיקין, גם הם פופולריים עד מאד. תופעה חדשה היא הכנסת גישור בנושאים פליליים. מימדי ההפניה לגישור בפלילים ומידת הצלחת הליך זה בתחום הפלילי, עדיין אינם ידועים

פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, הוא זה שהביא למהפכה בתחום זה. קידום נושא הגישור תפס מקום מרכזי במשנתו, או לפחות כך משתקפים הדברים בעיני הציבור. קיימת הנחיה לכלל השופטים בארץ להפנות כל סכסוך, במידת האפשר ואם הצדדים נכונים לכך - לגישור במיוחד בסכסוכי משפחה

ברור אם כן כי בשנים האחרונות קיימת מגמה בבתי המשפט, בכל תחומי המשפט, לעודד פניה לגישור. הדבר תורם לא רק להקטנת העומס הבלתי אפשרי של התיקים והקלת מה בעבודתם של שופטי ישראל הכורעים תחת עומס העבודה. הקלה בעומס ופינוי זמן שיפוטי לסכסוכים שאינם ניתנים לגישור הינו דבר חשוב אך אין הוא העיקר

הפנייה לגישור ועידוד הליך של פתרון סכסוכים בדרך זו מהווה גם תפיסה חברתית וביטוי להשקפת עולם שיש לעודד. רצוי וצריך לפתור סכסוכים באמצעים שאינם מלחמתיים. ניהול משא ומתן על בסיס הבנה ושילוב במקום על בסיס תחרותי, הקשבה כנה לדברי הזולת וגילוי הבנה לצרכיו, כבוד הדדי, והערכה של כלל האינטרסים של שני הצדדים, הינה דרך התנהגות שלא רק מקלה על העומס בבתי המשפט, אלא מהווה בסיס לחברה תרבותית יותר, סובלנית ולא אלימה

גישור משפחתי, לצורך גירושין קלים ומהירים תוך צמצום הסבל, מיועד להביא בעל ואשה, וכן ידועים בציבור, העומדים בפני פרידה או גירושין להסכם שיהיה מקובל על שניהם ואשר כל אחד מהם יקיים אותו ויעמוד בו. כל זאת מבלי להיזקק לערכאות משפטיות

כאשר למדתי גישור בקורס של ד"ר סוזן זיידל, הכוהנת הגדולה של הגישורים, ואחת מחברי הועדה שעסקה בחקיקת נושא הגישור, נהגה סוזן להביא כדוגמא ליתרונות הגישור את "מקרה התפוז". יפה ומיכאל מעונינים שניהם באותו "תפוז" אם יפנו להליך שיפוטי תיתכנה שלוש אפשרויות: יפה תזכה בכל התפוז, מיכאל יזכה בכל התפוז, התפוז יחולק שווה בשווה או בחלקים לא שווים בין מיכאל ליפה.

בהליך הגישור יש גם אופציה אחרת. המגשר ישוחח עם כל אחד מהצדדים ועם שניהם גם יחד. המגשר ייפגש עם הצדדים ביחד ובנפרד. הוא יבין את הצרכים והמאוויים של כל אחד מהם. הוא ינסה להבין את המניעים של כל אחד מהם. הוא יאפשר לכל אחד מהם להתבטא באופן חופשי בפניו. במהלך התהליך הוא יבין מהן המטרות של כל אחד מהם. הליך הגישור מאפשר יחס אמפטי וגילוי הבנה לצרכי הזולת

. המגשר יכול לחלק את ה"תפוז" בין מיכאל ליפה גם באופן אחר. אם מיכאל רוצה לאכול את התפוז ויפה מעוניינת לעשות ריבה או קליפות מסוכרות מהקליפה - המגשר יכול לחלק את התפוז כך שיפה תקבל את כל הקליפה ומיכאל את כל התפוז ללא הקליפה. כך כל אחד מהם יכול לקבל את כל מה שרצה והתאווה לו. בדוגמא זו שני הצדדים יצאו מנצחים. אין מנצח ומנוצח. אין מפסיד או זוכה. יש רק צדדים מנצחים . WIN-WIN אין מפסידים.

הדוגמא הינה מאד פשטנית. מקרי הגישור ברובם מסובכים יותר, אבל העקרון ברור. במשפט השופט צריך להכריע. הכרעה לא תמיד משקפת את הצדק. ההכרעה עשויה להביא לחוסר שביעות רצון של שני הצדדים. הכרעה יכולה לקפח צד אחד ולגרום לו עוול. שופט פוסק על פי הדין. שיקול הדעת של שופט אמנם קיים, והוא נרחב בתחומים רבים, אך אין הוא יכול לפסוק ככל העולה על רוחו, ולעיתים מזומנות הוא כבול בהנחיה של פסיקה קודמת ועל פי הדין הקיים.

בגישור אין חשיבות עליונה לחוק או לפסיקה. יש מקום לתת ביטוי לצרכים של כל אחד מבני הזוג ויש ביטוי לרצונות שלהם ולשאיפות שלהם. בגישור ניתן להשיג, לעיתים, הישגים שבלתי אפשרי להגיע אליהם בבית המשפט. בגישור אפשר להגיע לתוצאות שבית המשפט לא יגיע להן, ובמיוחד מאפשר הגישור לעורכי הדין של הצדדים או למגשר למצוא פתרון שיהיה לשביעות רצון המתגרשים, יחסוך את הליך הגירושין עצמו, ויאפשר לצדדים לקיחת אחריות על ההליך כולו.

כל הסכם פשרה המושג בגישור עדיף על פסק דין. הדברים ידועים לעורכי הדין ולמגשרים, וראוי שצדדים מתגרשים יבינו זאת.

המקרה של מיכאל ונורית, זוג שבחר להתגרש בדרך של גישור, מדגים את יתרונות הליך הגישור. זהו אחד ממקרים רבים שהיו בטיפולי ואשר הסתיים בהצלחה. מיכאל, כבן 40, היה מהנדס אלקטרוניקה בתעשייה האווירית. נורית, בת גילו, מורה בתיכון. לבני הזוג היו שני בנים, קטנים יחסית, בני 6 ו- 3.

במהלך המפגש הראשון הסברתי להם מהו הליך הגישור, מה תפקידו של המגשר. ציינתי בפניהם כי המגשר הינו נייטרלי וכי הוא מחויב לסודיות מלאה. הבהרתי גם כי כל פתרון צריך להיות מקובל על שני הצדדים וכי המגשר אינו יכול לכפות את הצעותיו על הצדדים או על מי מהם, בניגוד לשופט או לבורר אשר מכריע וקובע. במפגש זה בדקנו מה מוסכם על הצדדים ומה שנוי במחלוקת ביניהם.

שני הצדדים הסכימו כי אין הם יכולים להמשיך את חיי הנישואין וכי הם רוצים להתגרש. הצדדים גם הסכימו ביניהם כי הבנים יהיו במשמורת של נורית.

הפגישה השניה התקיימה עם מיכאל בגפו. התברר לי שמיכאל נוהג לנסוע לחו"ל לעיתים קרובות במסגרת עבודתו וכי עליו להגיע פעם בחודשיים לארצות הברית. מיכאל חשש מאובדן הקשר הרצוף עם הילדים. משיחות עם חברים שהתגרשו הוא הבין כי סדרי הראייה שקובע בית המשפט נוקשים. היה ברור למיכאל כי יפסיד חלק גדול מהמפגשים עם הילדים בגלל נסיעותיו לחו"ל. יחד עם זאת נסיעות אלו היו חשובות לקידומו האישי והיוו מזה שנים חלק בלתי נפרד מעבודתו.

בפגישה השלישית נפגשתי אך ורק עם נורית. נורית הייתה חרדה מעתידה הכלכלי. כמורה בתיכון הייתה משכורתה כ- 5,000 ש"ח. היא אמנם לימדה שיעורים פרטיים, עבודה שהכנסה נוספת בצידה, אך לא היה לה כל בטחון שיהיו לה תמיד תלמידים, ובכמות מספקת.

נורית גם הייתה מוטרדת משאלת קורת הגג שלה ושל הילדים. היה לה ברור כי לא תוכל לרכוש דירה אם דירת בני הזוג תימכר במימוש מהיר ומיידי.

מצוידת בידע ששני הצדדים מסרו לי ובמידע על הנושאים המטרידים אותם, היה ברור לי כי הפתרון המשפטי שבית המשפט היה נותן לו התיק של בני הזוג היה מתברר בפניו - לא ישביע את רצון אף אחד מהצדדים ושניהם לא יהיו מרוצים.

בית המשפט היה קובע כי דירתם של בני הזוג תימכר באופן מיידי. כמו כן היה קובע בית המשפט סדרי ראייה של פעמיים בשבוע למיכאל ובכל שבת שניה, למשך סוף השבוע. בית המשפט היה גם פוסק מזונות עבור הילדים בהתחשב בצרכיהם במשכורתו של מיכאל ובהכנסתה של נורית.

קביעה כזאת הייתה גורמת לחוסר שביעות אצל שני הצדדים. נורית אינה מעונינת למכור את הדירה באופן מיידי מאחר ואין לה כל אפשרות לרכוש דירה חלופית ואין היא מעונינת לנדוד מדירה לדירה כל שנה. מיכאל לא יוכל לעמוד בסדרי ראייה של פעמיים בשבוע, בהתחשב בעבודתו ובכך שהוא נוסע לחו"ל לעיתים קרובות. בכך הקשר עם ילדיו יהיה לא תכוף מספיק ואיכותו עלולה להיפגע.

בפגישה הרביעית נפגשתי בשנית עם נורית. בדקתי מה גישתה לגבי גילוי של גמישות בנוגע לסדרי הראיה של מיכאל והילדים. הצעתי מספר הצעות בנוגע לתדירות גבוהה יותר של מפגשים כאשר מיכאל בארץ, ואינו בנסיעת עבודה. הצעתי גם כי מיכאל יוכל להלין את הילדים אצלו במידה ויהיה מוכן להביאם למוסדות החינוך למחרת בבוקר.

נורית לא הביעה התנגדות, אך ביקשה לוודא כי מיכאל יהיה אחראי לקלח את הילדים, להכין להם ארוחת ערב ולהביא אותם לגן ולבית הספר בזמן כשהם לבושים כיאות. נורית הבהירה לי כי סדר היום ושמירה על ארוחה מסודרת ועל הופעה מסודרת לילדים חשובים מאד וכי תהיה מוכנה להלנתם אצל האב רק אם לא יהיו תקלות בנושא ורק אם מיכאל יתחייב לכך.

בפגישה זו הביעה נורית את חששה ממכירת הדירה. היא אף ציינה בפני כי למיכאל יש דירה שירש מהוריו המנוחים וכי הוא יכול לגור בה. נורית הבהירה לי כי היא לא דורשת חלק בדירה שמיכאל ירש כי ברור לה שמדובר בירושה אך חזרה וציינה את קיומה של הדירה כפתרון מגורים עבור מיכאל.

שאלתי את נורית אם תהיה מוכנה לקבל מזונות נמוכים יותר במידה ותתגורר בדירה עד שהילד הקטן יתגייס לצה"ל והיא השיבה בחיוב לכך. למעשה נורית התלהבה מאד מפתרון זה, לא רק בשל הפתרון הכלכלי לקורת הגג אלא משום שהילדים לא יאלצו לעבור טלטלה נוספת, מלבד הגירושין, בדמות מעבר דירה והתנתקות מהחדרים שלהם שסודרו כה יפה.

בפגישה שלאחריה, החמישית במספר, נפגשתי עם מיכאל. הנכונות שהביעה נורית למפגשים יומיומיים שלו עם הילדים בזמן שהוא שוהה בארץ לא נפלה על אוזניים ערלות. מיכאל העריך את נכונותה, אך היה ציני מעט וציין כי הוא חושש מה"מחיר" שייאלץ לשלם. מיכאל חשש מדרישות כספיות כבדות.

חששותיו של מיכאל התפוגגו כאשר הבהרתי לו שכל מה שנורית רוצה הוא בטחון ויציבות. בשלב זה הציע מיכאל מיוזמתו כי הדירה לא תימכר אלא עד שהילדים יהיו בוגרים. נושא המזונות לא היווה בעיה ושני הצדדים קיבלו את הסכום שבו נקבתי כסכום הגיוני וראוי ובהתחשב בעובדה שנורית אינה צריכה לשכור דירה.

הפגישה שלאחר מכן הייתה משותפת. כל אחד מהצדדים בטא את רצונותיו ואת פחדיו. ההליך אפשר הבעת אמפטיה והבנה, האחד לצרכי הזולת. חששות של צד זה או אחר מדרישות כלכליות לא סבירות התפוגגו נוכח הליך ההדברות.

בשתי הפגישות שלאחריהן, עסקנו בניסוח של ההסכם עצמו. כשבוע לאחר מכן נחתם הסכם הגירושין אשר אושר בבית המשפט לענייני משפחה ולאחר מכן פנו בני הזוג לבית הדין הרבני והתגרשו זה מזו.

המקרה המפורט לעיל מצביע על כך שכל אחד מבני הזוג חשש מנושא אחר. נורית הייתה מוטרדת מהעדר קורת גג. מיכאל חשש מאובדן הקשר עם הבנים בגלל נסיעותיו התכופות לארצות הברית. הנכונות שכל אחד מבני הזוג גילה להקשיב לצד השני, והרגישות לצרכיו של האחר אפשרו פתרון יצירתי שבו כל צד קיבל את רצונותיו, כמעט במלואן.

המחוקק הישראלי החליט לאמץ גם הוא את הליך הגישור בסעיף 79 ג' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984. מכוחו של סעיף זה הותקנו תקנות בתי המשפט (פישור), התשנ"ג- 1993, שעוסקות במהות הפישור, העברת הליך לפישור, שכר טירחת המפשר, חובות המפשר כלפי הצדדים, תחילת הליך הפישור וכן הסכם אופייני בין בעלי הדין למפשר.

יתרונות הגישור הם מרובים. אין לו חסרונות. ישנם רק זוגות שאינם מתאימים להליך זה מסיבות שונות או שבינם לבין המגשר אליו פנו לא נוצרה כימיה טובה. ואלו הם היתרונות:

ראשית, המדובר בחסכון בעלויות - פנייה לעורך דין לצורך ניהול הליכים משפטיים יקרה במידה ניכרת מעלותו של הליך הגישור. ניהול משפט עשוי לעלות אלפי דולרים, ולעומת זאת הליך הגישור כרוך בעלויות נמוכות בהרבה ועלותו גם נחלקת בין שני הצדדים.

שנית חסכון בזמן - הליכים משפטיים מתנהלים מטבע הדברים בשעות העבודה הקונוונציונליות. מכאן שהופעה לדיונים כרוכה בהפסד ימי עבודה עבור הצדדים.

הליך הגישור יכול להיעשות בשעות הערב לאחר תום יום העבודה או בימי ששי, והצדדים אינם מפסידים ימי עבודה. לכך שני יתרונות נלווים: חסכון בימי החופשה, וכן הימנעות מהצורך להסביר במקום העבודה את סיבת ההיעדרות.

שלישית, שליטה על המצב - כאשר מתנהלים הליכים משפטיים כל צד יכול להסלים את מערכת היחסים באופן חד צדדי. אין לאחד הצדדים שליטה על החלטותיו ומעשיו של הצד השני. בהליך הגישור אין (בדרך כלל, אם כי יש מקרים חריגים) הסלמה במערכת היחסים. ההליך מתנהל בדרך כלל בצורה תרבותית ושקטה תוך הקשבה של האחד למשנהו.

הליך משפטי עלול להתדרדר למעשים מכוערים (אם כי לא תמיד וגם לא בהכרח) והצדדים עלולים למצוא עצמם נגררים למעשים או להתנהגויות המנוגדות לטבעם.

רביעית, פתרונות יצירתיים במקום פסיקה חד משמעית - ההליך מאפשר פתרונות החורגים מהחוק היבש. שופט בית משפט יפסוק על פי הדין וההלכה. בהליך הגישור עשויים לעלות פתרונות יצירתיים שלא ניתן להשיג בהליך משפטי רגיל.

חמישית, שמירה על מערכת יחסים תקינה גם לאחר הגירושין - הליך משפטי עשוי להביא לנתק בין הצדדים (אם כי לא בהכרח). הליך הגישור מסייע בשמירת הקשר בין הבעל לאשה גם לאחר הגירושין, ולהדברות גם בהמשך, הדברות שהינה חיונית במיוחד כאשר יש ילדים לבני הזוג.

קיים סיכוי טוב יותר לקיומה של מערכת יחסים סבירה ולרמת תקשורת כלשהי לאחר הליך של גישור. הליך משפטי עשוי לגרום גם עוגמת נפש לצד זה או אחר.

שישית, שליטה על ההליך עצמו וגם על התוצאות - הליך הגישור הינו רצוני מתחילתו ועד סופו. המגשר באמצעות בני הזוג מציע פתרונות. אין חובה לקבלם. זאת בניגוד לפסק דין, שאין לצד זה או אחר יכולת בחירה האם לקבלו או לא.

את הגישור ניתן להפסיק בכל עת ואין כל חובה לקבל את המלצותיו של המגשר. כאשר צד מחליט על סיום הגישור הוא רשאי ויכול לפנות לבית המשפט או להמשיך בהליכים משפטיים שכבר ננקטו.

שביעית, המגשר הינו נייטרלי ושומר על סודיות - הליך הגישור חסוי ולא ניתן לצטט בבית המשפט מידע שנמסר במהלך הגישור גם אם בשלב כלשהו הגישור מפסיק והליכים משפטיים מתחדשים. המגשר הינו נייטרלי ושומר על זכויות שני הצדדים תוך ניסיון למצוא פתרון שישביע את רצון שני הצדדים וישמור על זכויות הילדים.

יחד עם זאת יש לציין גם כי ההליך המשפטי יכול להתנהל בדלתיים סגורות וכל צד רשאי לבקש מבית המשפט לפנות את הקהל מהאולם ולנהל את המשפט רק כאשר בני הזוג ובאי כוחם נוכחים באולם.

שמינית, רבים הסיכויים כי שני הצדדים יקיימו את תנאי ההסכם שהושג לאחר הליך של גישור, ובכל מקרה הסיכויים לעמידה בהסכם גדולים יותר מאשר לאחר הכרעה של שופט שצד אחד עלול להרגיש פגוע ומפסיד ולנסות להתחמק מקיומו של פסק הדין, גם בדרכים בלתי כשרות

כך למשל קיים סיכוי גבוה מאד שגבר אשר התחייב למזונות מסויימים כלפי אשתו עבור ילדיו, יעמוד בהתחייבותו, יותר מאשר במקרה בו נכפה עליו פסק של מזונות שלדעתו אינו תואם את יכולתו ומצבו הכלכלי

לא כל גישור עולה יפה. ישנם גישורים אשר נכשלים, וזאת בשל חוסר התאמה של מבנה האישיות של אחד או שני בני הזוג להליך זה, אשר דורש תנאים מסויימים. כך למשל, במקרה של אלימות פיסית קשה אין הליך הגישור מתאים. גם כאשר מדובר בבני זוג שאחד מהם סובל ממחלת נפש - הליך הגישור אינו יכול לענות על צרכיו

זכור לי מקרה שארע לפני מספר שנים בו הפסקתי את הגישור ביוזמתי. בני הזוג היו אנשים אמידים ביותר מצפון הארץ, שלהם רכוש שנאמד להערכתם בכמה מיליוני דולרים. קיימתי עם כל אחד מהם ועם שניהם ביחד מספר פגישות, ואף הכנתי טיוטה ראשונית של הסכם גירושין ויחסי ממון. להפתעתי באחד הימים הגיעה האשה למשרדי ללא תאום מראש ובלא שנקבעה לה פגישה לאותו יום. היא הגיעה בוכיה וציינה כי למרות שבעלה לא היה אלים במהלך הנישואין, הוא היה אלים כלפיה במהלך ויכוח שהתקיים בבית באותו הבוקר, ושנגע לתנאי הגירושין

בפגישה שהתקיימה לאחר מכן הנושא לא עלה. הצדדים בחרו להתעלם מהארוע ואני סברתי כי מדובר במקרה חד פעמי. פסחתי על שני הסעיפים ולא ידעתי האם להתייחס לארוע האלים או לא. שלושה ימים לאחר מכן הגיעה האשה בשנית למשרדי, המומה ואף בוכיה והתברר לי כי הבעל נהג כלפיה פעם נוספת באלימות, כי היכה אותה, וכי צבע את בגדיה בטוש צבעוני

הפסקתי את הגישור מיידית. כמגשרת לא יכולתי לייעץ לה להגיש תלונה כנגד בעלה במשטרה אך סברתי שכך עליה לעשות. הבהרתי לשני הצדדים כי הליך גישור אינו יכול להתקיים כאשר אחד מבני הזוג אלים והודעתי על הפסקת הגישור לאלתר. לפי השקפת עולמי אין לקיים גישור בצל של איומים ואלימות

למרות שמדובר במקרה שארע לפני מספר שנים, מצויים בני הזוג עדיין בהליך משפטי. יש לשער כי רכושם הרב יחולק לשלוש במקום לשניים. חלק מהרכוש יוצא על הוצאות משפטיות כבדות ועורכי הדין יהיו שותפים לו

יחד עם זאת מרבית הגישורים מסתיימים בהצלחה וכשלון של גישור הינו עדיין חריג. במקרה בו הרוחות מתלהטות והדיבורים חורגים מגבול הסבירות, דבר שעשוי לקרות גם בהליך גישור, על המגשר להפסיק את הישיבה, לתת לצדדים להירגע ורק אז להמשיך, או לקבוע פגישה אחרת במועד אחר

המקרה של דוד וירדנה, זוג שהיה נשוי 25 שנה, ולהם ילד אחד בגיר, עשוי לשמש דוגמא טובה ליתרונות הגישור על פני ההליכים המשפטיים. המדובר בגישור קצר מאד, אשר כלל מספר מועט של פגישות, שבסופן הושג הסכם גירושין כולל

דוד היה איש צבא קבע, כשנה לפני פרישה. במסגרת הפרישה עתיד היה דוד לקבל פיצויי פרישה וכן פנסיה צבאית חודשית, מהוונת או לא מהוונת לפי בחירתו. לדוד ולירדנה היו שתי דירות מרווחות בתל אביב, כאשר באחת מהן התגוררה המשפחה. כאשר הגיעו דוד וירדנה אלי, היה ההליך קצר מהצפוי. דוד הבהיר כי הוא יודע שעליו לחלוק את הפנסיה שלו ואת מענק הפרישה עם ירדנה אך חזר ואמר כי לא ייתן לגעת בפנסיה שלו וכי בשבילו הדבר "ייהרג ובל יעבור"

ירדנה אמרה בגלוי כבר בפגישה הראשונה כי אין לה כוונה לפגוע בדוד, אך אם היא תוותר על הפנסיה ועל מענק הפרישה, יהיה עליו לפצות אותה באופן אחר. ירדנה ציינה כי כאשר נישאו בני הזוג קיבלה מהוריה סכום של 35,000$, סכום שהיה מתנה משמעותית ביותר מהוריה ואשר בתקופה הרלוונטית (לפני 25 שנים) היה מדובר בכסף רב והדגישה כי אם עליה לוותר על הפנסיה היא דורשת ויתור מצידו של דוד והתחשבות במתנה מהוריה

הפניתי את שניהם לאקטואר, אשר ערך חשבון וקבע מהו שווי הפנסיה ומענק הפרישה של דוד. הפניתי את בני הזוג גם לשמאי מקרקעין אשר בדק מהו שווין של שתי הדירות, ואף העריך להיום את שווי המתנה שהתקבלה מהורי ירדנה

בפגישה שהתקיימה לאחר מכן, ובה היו בפני מלוא הנתונים הכספיים, הצעתי לבני הזוג כי ירדנה תקבל את הדירה בה התגוררה המשפחה אשר תעבור לבעלותה, וכי הדירה השניה של בני הזוג תימכר והתמורה שלה תחולק בין הצדדים בחלקים שווים. כך תצא ירדנה בעלים של דירה, ותקבל גם חצי מהכספים שיתקבלו בגין מכירת הדירה השניה, ואילו דוד יהיה הבעלים של הפנסיה שלו ומענק הפרישה וכן יקבל את המחצית השניה של הכספים שיתקבלו ממכירת הדירה

שני הצדדים הסכימו מיידית לפתרון. בית המשפט היה עשוי לקבוע אחרת. על פי הדין על דוד לחלוק עם ירדנה את הפנסיה ואת מענק הפרישה מכוח "הלכת השיתוף". לעומת זאת בית המשפט לא היה מתחשב כלל וכלל במתנה שקיבלה ירדנה מהוריה ואשר נטמעה לפני שנים רבות ברכוש המשותף

בית המשפט גם יכול היה לכפות את מכירת שתי הדירות, וכך היה עשוי להיגרם לבני הזוג נזק כלכלי, בדמות של תשלום שבח בגין מכירתן של שתי דירות גם יחד

. הפתרון שהוצע ענה על צורכי שני הצדדים והשביע את רצונם. ירדנה לא "נגעה" בפנסיה של דוד, דבר שהטריד אותו מאד. לעומת זאת היא קיבלה פיצוי על הויתור שלה על הפנסיה העתידית, ועל המתנה שקיבלה מהוריה בדמות שווי של חצי דירה

בהליכים משפטיים כל אחד מהצדדים היה מקבל את המגיע לו, אולם לאחר הליכים מייגעים ויקרים והתוצאה, אולי, לא הייתה משביעה את רצון אף אחד מהצדדים. הצדדים הגיעו, בעצם, לפתרון בכוחות עצמם, כאשר המגשרת רק סייעה להם לראות את הדברים בצורה ברורה ומוחשית והעלתה הצעות מעשיות לפתרון

מציאתו של פתרון הוגן המבוסס על אמות מידה אובייקטיביות עשוי להימצא בהליך הגישור בסיועו של מגשר מקצועי. מגשר מיומן יצליח לגלות עם הצדדים את הצרכים האמיתיים והחשובים ביותר שלהם, ויסייע להם ביצירת אופציות מקוריות התואמות את האינטרסים החשובים שלהם. בית המשפט הדבר לא ייעשה, שכן אין זה תפקידו, ובית המשפט אמון על נתינת פסקי דין התואמים את החוק ואת המצב המשפטי ולא על מציאת פתרונות יצירתיים לסכסוכים משפחתיים ואחרים

לאופיו ולאישיותו של המגשר יש משקל חשוב ויש לו השפיעה על הצלחה או כשלון של התהליך. המגשר העוסק בתחום הגישור המשפחתי הינו בדרך כלל עורך דין העוסק בדיני משפחה אשר עבר קורס גישור מיוחד לצורך גישור בדיני משפחה. עורך דין (בניגוד לפסיכולוג או ליועץ זוגי) יכול לא רק לנהל את הליך הגישור, אלא גם לערוך את הסכם הגירושין בצורה מקצועית, להגישו לבית המשפט, ולייצג את בני הזוג בבית המשפט ובבית הדין

הגישור, אם כן, הינו פתרון יצירתי, שיכול לענות על צרכים של צדדים, תוך התחשבות ברצונותיהם ובמשאלותיהם, תוך שימת דגש על כבוד הדדי, תקשורת עם בן הזוג השני, והענות גם לצרכים של הזולת. הגישור מאופיין בהתחשבות, ביכולת להקשיב ובגילוי סובלנות, והינו פתרון המוציא את הטוב מבני אדם, בעוד הליך משפטי לוחמני מוציא מאיתנו את הפן השלילי שלנו

חסרונו של הגישור נובע ממרוץ הסמכויות שבין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, ואולם על כך במאמר אחר

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+