בית המשפט אינו מקבל את הטענה של האם לפיה אין לאפשר לאב להלין את הילדים בימי חול במחיצתו וכי יש להמתין לתסקיר מאת פקידת סעד

בית המשפט אינו מקבל את הטענה של האם לפיה אין לאפשר לאב להלין את הילדים בימי חול במחיצתו וכי יש להמתין לתסקיר מאת פקידת סעד

 

בית המשפט אינו מקבל את הטענה של האם לפיה אין לאפשר לאב להלין את הילדים בימי חול במחיצתו בדירת הוריו וכי יש להסתפק בהסדרי ראיה ללא לינה וכי יש להמתין לתסקיר מאת פקידת סעד

 

בי"ס 43369-04-17 נקבעים על ידי כב' השופט ארז שני, מספר עקרונות מהם ניתן להבין בצורה חד משמעית, כי אין לאם כל יתרון על פני אב בכל הנוגע להסדרי ראיה, הסדרי לינה, הסדרי מפגש וכיוצ"ב ענייני הילדים מלבד במקרה בו האב מסוכן.

יתר על כן, נקבע כי שמירת קשר בין הקטינים להורים מעצם טבעה היא סעד דחוף, ולפיכך בית המשפט אינו מוכן להמתין לתסקיר סעד ואינו מוכן לקבל את גישת האם לפיה יש למנוע מהאב להלין את הילדים במחיצתו עד לקבלת תסקיר סעד בעניינם של הצדדים.

בשלהי חודש מרץ, דהיינו מספר חודשים, עזב האב את בית מגורי הצדדים, ואין חולק כי מדובר בעזיבה שנייה. הצדדים מתארים כי גם בעבר עזב האב את הבית למשך כשנה, דבר המצביע על בעיה בתא המשפחתי. ההורים נפרדו והם עומדים בפני גירושין הגם שהאם אינה מעוניינת בכך.

ביום 06.06.2017, הגיש האב בקשה לסעד דחוף, בקשה להבטיח את הקשר של שני ילדיו בני ה-8 וה-5 איתו.

לגישת האב, הפכה האם עצמה ל"בעל הבית" לקשר שבינו לבין הילדים, לרצונה מאפשרת את הקשר, לרצונה אינה מאפשרת את הקשר, האב עתר גם לאפשר לילדים ללון בבית הוריו בו הוא שוהה. האם מאפשרת מפגשים בין האב לילדים אך מונעת חד צדדית לינה של הילדים בבית האב, וכפי שמתברר שלא בצדק, וללא כל סיבה הגיונית שאפשר להצביע עליה.

לשיטתו של האב, משמשים הילדים כקלף מיקוח בידיה של האם. האב מבקש עוד בטרם ייגמר הליך ישוב הסכסוך, את זכותו לקשר עם ילדיו במנותק מרצונותיה המשתנים של האם.

בבקשתו, ציטט האב הודעה של האם, ולפיה לא ילונו הקטינים אצלו עד שלא יהיה הסכם גירושין כולל, דבר שעשוי להימשך שנים ואף לא בהכרח יגיעו הצדדים להסכם יחסי ממון או הסכם גירושין. כשם שהגעה להסכם גירושין עשויה לארוך זמן רב כך גם נכונים הדברים באשר לתסקיר, שגם עריכתו עשויה לארוך זמן לא קצר.

על דברים דומים חזרה האם בדיון, תוך שהיא מסבירה שאין היא מתנגדת כלל ועיקר לקיבוע סדרי ראיה פעמיים בשבוע ומדי סופ"ש שני, ובלבד שאלו לא יכללו לינה.

 

בית המשפט קובע כי אם האב מסוכן לילדים הריהו מסוכן גם ללא לינה ואם אינו מסוכן אזי אין כל סיבה שלא לאפשר לאב להלין את הילדים

לשאלת בית המשפט, מדוע לא יכללו סדרי הראיה לינה, שהרי אם האב הוא מסוכן לילדים הוא מסוכן גם ללא לינה, ואם אין הוא מסוכן – אין הוא מסוכן לילדים גם בשעת לינה, הסבירה האם לבית המשפט כי נזק עלול להיגרם לילדים אם יתרגלו לגור עמו, ובסופו של יום, ישוב האב להתגורר עם המשפחה. האב הכחיש מכל וכל קיומה של אפשרות כזאת וחזר על רצונו בפירוד סופי וכי הנושא מנוי וגמור עמו.

האם טענה שבטרם ילונו הילדים אצל האב יש לקבל תסקיר. ידוע כי לעיתים יש להמתין שנה או חודשים מרובים על מנת לקבל תסקיר, ולדעת בית המשפט אין זה הגיוני להמתין זמן כה רב ואם האב לא ילין את הילדים במחיצתו עד לקבלת תסקיר הרי שהאם הופכת היא בעצם ל"בעלים" של הזכות ללון.

עולה השאלה שהיא מעניינת בפני עצמה, ובעבר אף בית משפט גם לא היה דן בה, אלא שהזמנים השתנו: האם יכול הורה, שהוא למעשה אפוט' שווה זכויות בילדים בדיוק כמו ההורה האחר, לומר שהוא מסרב לאפשר לינות של הילדים אצל ההורה האחר, עד אשר תיבדק טובת הילדים, או במילים אחרות, השאלה היא מהי ברירת המחדל במקרה שעדיין לא הוגש תסקיר.

 

בית המשפט מקבל את הטענה כי יש צורך בנימוק מדוע לא ילונו הילדים עם האב ולא מדוע כן

נקודת המוצא היא ששני ההורים הם הורים שווי זכויות לעניין ילדיהם והקשר עמם ואין לאף אחד יתרון על פני משנהו. יתר על כן משמורת או ניהול חיי שגרה של קטין, אינה פוגעת בשוויון ובזכויות של ההורים כלפי ילדיהם.

ברירת המחדל היא שרשאי אדם, אפילו אב הוא ולא אם, לדרוש וגם לקבל שילדיו לא רק יהיו איתו בקשר, ולא רק שיקיימו ביניהם הסדרי מפגש קבועים, אלא גם ילונו עמו מבלי שלהורה אחרת תהא זכות וטו על קשרים אלו.

ההסתייגות היחידה של בית המשפט מזכות זו שהוא מעניק לאב נובעת ממצב בו נשקף לילדים סיכון כלשהו לו היה אכן מתקיים סיכון לילדים, אך ככל הנראה אין זה המקרה שלפנינו.

לאם אין זכות לסרב ללינות, אלא ברשות של בית משפט לאחר שתצביע על סיכון ממשי כשם שזכותה לשמור על קשריה לשמור על ילדיה, צריכה היא לכבד גם את זכותו של ההורה האחר – האב במקרה זה - לעשות כן, ולהיות בקשר עם הילדים, ולרבות לאפשר לאב להלין את הילדים אצלו.

בית המשפט קובע כי גם אם הושלכו חפצים, או נפלו חפצים, אין בהכרח בכך למנוע לינות, שהרי האם בעצמה איננה טוענת שהופנתה אלימות כלשהי כלפי הקטינים, או שהיה לצדדים מגע פיזי כלשהו.

שנית, לו מדובר במשליך חפצים שאינו שולט בעצמו, הרי שאין יכול הוא לקיים סדרי ראיה ללא לינה ואין הוא יכול לקיים סדרי ראיה עם לינה.

טען האב, כי גם בזמנים שהותר לו לשהות עם ילדיו על ידי האם, מוצף הוא בהודעות SMS, ונתן הוא דוגמה ל-SMS פלוני שנשלח לו, שעה שבילה עם ילדיו והאם מכחישה זאת, ואולם בית המשפט אינו צריך להכריע בעניין זה.

ילדים אינם כלי נשק או כלי משחק במחלוקות שיש בין הוריהם. כחודשיים חלפו לאחר פרידת הצדדים האחרונה, וזמן והותר היה לה לאם להיערך רגשית ומשפטית ללמוד זכויותיה, גם לבקש את הגבלת או מניעת הקשר שבין האב לילדיו. יש להניח שאם לא עשתה כן - הדבר מדבר בעד עצמו.

בחירה כוחנית של סרבנות קשר, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין שאינו רואה ילדים כשייכים לאמם בלבד, או לאביהם, ואינו נותן למי מהצדדים זכויות בלעדיות לקבוע את סדרי הראיה.

ככל שהאם הינה ממשפחה של הורים גרושים וחוותה צער רב בצעירותה ונעוריה אין הדבר מצדיק או מעניק לה הכשר למנוע סדרי ראיה מלאים שבין הילדים לאב.

הטענה לפיה כל הורה שנפרד מבן זוגו אינו זכאי ללינות, אלא לאחר הגשת תסקיר או בחינת העניין לא תעלה על הדעת, שכן אין להעניש את ההורה שבחר להיפרד ולעזוב את הבית ואין לקבל שלהורה אחד יש זכות וטו על היקף סדרי הראיה בין ההורה האחר לבין ילדיו.

האב אינו לוקח את הילדים למקום חשוך ונידח, בו אין יודעים את הנעשה איתם, שהרי הם עומדים ללון בבית הוריו, ובבית הוריו מן הסתם, מתגוררים גם הוריו.

 

כל הורה צריך לכבד את פרטיות האחר ואת זכויותיו במהלך הסדרי הראיה עם הקטינים

לאב אין זכות לברר במהלך שהות הקטינים אצל האם, מה עושה האם איתם, צריך הוא להאמין שהאם כשרה לטפל בקטינים והיא דואגת לטובתם.

הוא הדין כאשר הקטינים שוהים עם אביהם. האם אינה רשות מפקחת על ביצוע סדרי הראיה, ואם אין הודעה שהיא הודעה חשובה שיש להודיע, אין האם צריכה לקבל דיווחים או להעיר הערות במהלך ביצוע הביקור.

הואיל וכך, קובע בית המשפט כי עד למתן החלטה אחרת למשך 60 ימים מהיום, יקבל האב את הקטינים ויטול אותם לביקורים בביתו פעמיים בשבוע ומידי סוף שבוע שני כולל לינות.

גישת בית המשפט הינה גישה מתקדמת ומודרנית הרואה בכל אחד מההורים בעל זכות שווה בכל הנוגע לילדים, ואינו נותן עדיפות או יתרון כלשהו לאם על פני האב ולהיפך.

גישה זו שכיום מקובלת וברורה מאליה, לא היתה שגורה או אפילו קיימת עד לפני מספר שנים, ועל כך יש לברך, ויש לעודד הורות שוויונית ומשותפת, ובתנאי שהדבר אינו פוגע בטובת הילד ואינו עומד בסתירה לאינטרסים של הילד.

החלטה זו שכיום נראית מובנת מאליה ומשקפת את המציאות הינה חדשנית ולמי שמכיר את המאטריה לעומק ואת הנוהג ולא רק את ההלכה הפורמלית – הדבר לחלוטין לא מובן מאליו.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+