ביטול הסכם גירושין שנעשו על מנת להבריח כספים

ביטול הסכם גירושין שנעשו על מנת להבריח כספים

ביטול הסכם ממון או הסכם גירושין שנעשו על מנת להבריח כספים ורכוש מנושים

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

התייחסות שונה של בתי המשפט לנושה המנסה לבטל הסכם בין בני זוג לבין בעל המנסה לבטל העברת רכוש לאשה בטענה שהיה זה הסכם פיקטיבי

כאשר נושה פונה לבית המשפט ומבקש להכריז כי הסכם גירושין בין בני זוג בשל מאחר והוא נעשה מתוך מטרה להברחת רכוש לבת זוגו – בית המשפט יבחן את הסוגיה לפי הראיות שיובאו לפניו.

כאשר בעל עותר לבית המשפט בתביעה לביטול הסכם גירושין בטענה שמדובר בהסכם גירושין פיקטיבי שמטרתו למלט רכוש משפחתי מנושים – אוזנו של בית המשפט תהיה כרויה פחות לטענותיו.

בתי המשפט התייחסו באופן שונה לנושה אשר מבקש לבטל הסכם גירושין בטענה שהוא הסכם למראית עין ו/או נועד להבריח רכוש מנושים לבין בן זוג אשר חתם על הסכם גירושין עם בת זוגו ולאחר חלוף תקופה – עותר הוא לבית המשפט לביטולו של הסכם הגירושין בטענה שהיה זה הסכם למראית עין וכי הצדדים התכוונו לתוצאה אחרת.

מקרה כזה נדון בתמ"ש 13461/96 (ת"א) אלטשולר נ' אלטשולר  שם פסק כב' השופט גייפמן כי יש להטיל נטל ראייה כבד על בן הזוג התובע ביטול הסכם גירושין בטענה של פיקטיביות ויש להשוות את הדרישה הראייתית הנדרשת במשפטים אלה לדרישה הראייתית הנדרשת במשפטי מירמה והונאה בהליכים אזרחיים בית המשפט בחן באותו פסק דין את הטענה לגופה והגיע בסופו של יום, תוך יישום הדרישה הראייתית האמורה למסקנה, כי התובע לא הצליח להוכיח שההסכם היה למראית עין, והסכם הגירושין נותר בתוקפו.

כך גם נהג כב' השופט שאול שוחט בתמ"ש (ת"א) 72455/98 ח.צ. נ' ח.ט.מ. לאחר שבחן טענת מראית העין, אם כי הגיע שם למסקנה כי הסכם הממון נשוא אותה תובענה אכן היה פיקטיבי, ועל כן הצהיר על בטלותו.

מהו חוזה למראית עין בפועל?

חוזה למראית עין הוא חוזה שקיימת בו אי התאמה מכוונת בין הצהרות הרצון של הצדדים לבין רצונם האמיתי. בעוד שכלפי חוץ מסכימים הצדדים על הסדר מסוים, כוונתם האמיתית היא שונה.

המאפיין העיקרי בחוזה למראית עין הוא קיומה של הסכמה סמויה בין הצדדים אשר באה במקום ההסכמה הגלויה, שהיא אך למראית עין (ר': גבריאלה שלו, "דיני חוזים - החלק הכללי לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי", דין הוצאה לאור בע"מ, תשס"ה - 2005, בעמודים 255-267; וכן ע"א 53/86 סולל נ' צוקרמן, פ"ד מב(2) 625).

הפסיקה הבהירה מה משמעות המונח חוזה למראית עין גם בע"א 630/78 ביטון ואח' נגד מזרחי, פ"ד לג (3) 576, בעמ' 582 ואילך, שם נקבע לאמור:

"בחוזה למראית עין מסכימים ביניהם הצדדים, כלפי חוץ, על הסדר משפטי מסוים, בעוד שכוונתם האמיתית שונה. נמצא, כי מתקיימות בעניין זה שתי מערכות משפטיות. המערכת האחת, החיצונית והגלויה, הקובעת הסדר מסוים המוסכם על הצדדים, והמערכת השנייה, הפנימית והנסתרת, המבטלת בהסכמה הסדר זה או משנה אותו... גישתו של המחוקק הינה, כי ההסדר החיצוני, שהוא למראית עין בלבד, בטל. הדין נותן תוקף לרצון האמיתי של הצדדים, ועל כן החוזה למראית עין בטל... בחוזה למראית עין אין צד אחד מרמה או מטעה את הצד האחר. שני הצדדים כאחד הסכימו, כי כלפי חוץ תוצג מציאות משפטית שאינה משקפת את שהוסכם בין הצדדים כלפי פנים... בחוזה למראית עין, אין הצדדים מעוניינים בקיומו של החוזה כפי שהוא משתקף כלפי חוץ... בטלותו של החוזה למראית עין מבוסס על רצונם האמיתי של הצדדים. לרצון אמיתי זה יש לתת אפוא, תוקף לא רק במובן השלילי (ביטול החוזה למראית עין), אלא גם במובן החיובי (הכרה בחוזה הנסתר)".

על מנת להגיע למסקנה בדבר בטלות ההסכם, יש להתחקות אחרי כוונתם האמיתית והנסתרת של הצדדים (לעומת זו הגלויה לעין). השאלה הזו היא שאלה שבעובדה ואת התשובה לה ניתן למצוא בחומר הראיות כפי שמובא ע"י הצדדים בנסיבות המקרה.

עניינו של סעיף 13 לחוק החוזים הינו התחקות אחר כוונתם האמיתית של הצדדים. השאלה היא מה היתה כוונתם בעת כריתת החוזה ושאלה זו נלמדת ממכלול הנסיבות האופפות את כריתת ההסכם. במסגרת זו תהיה רלוונטית התנהגות הצדדים, אשר יהיה בה ללמד איך התייחסו הצדדים עצמם לזכויות ולחובות אשר נקבעו בחוזה (ע"א 6295/95 סוליקה בוחסירה ואח' נ' רות בוחסירה ואח', פ"ד נ(1), 259, בעמ' 263).

כאמור, על פי הוראת ס' 13 רישא לחוק החוזים חוזה כזה בטל, אין הוא אוצר כוח להעביר זכויות וקניינים ומה שנחזה כאילו עבר על פיו, מעולם לא יצא מבעלות המעביר. חובת השבה במקרה זה נובעת מדיני עשיית עושר ולא במשפט (ר': ע"א 1043/91 בר חן נ' כוכבי, פ"ד מז(2) 311).

הברחה מנושים –  לא תמיד הסכם למראית עין

ניתוח סוגית הסכם גירושין, אשר נועד להבריח זכויות מנושים, נעשה ע"י כב' סגנית הנשיא השופטת שושנה ברגר. בתמ"ש (חי') 6580/04 שם מביאה כב' סגנית הנשיא ברגר את הפסיקה הרלבנטית וקובעת כדלקמן: "הסכם המבריח רכוש מנושים אינו בהכרח  הסכם למראית עין. במישור הפנימי של בני-הזוג אם ההעברה במתנה היתה אמיתית, גם אם מטרתה ותוצאתה הברחת רכוש מנושים, לא מדובר בחוזה למראית עין.

כך גם נפסק ע"י כב' הש' טל בע"א 1780/93 בנק המזרחי נ' אולצ'יק פ"ד נ (2) 41, בעמ' 43 כדלקמן: "נניח שאדם מבקש להתגרש מאשתו ולשם השגת הגירושין הוא מתחייב להעביר לה זכות בנכסיו, והוא ממהר לעשות כן בטרם ישיגו אותו נושיו. גם כאן הבהילות היא להקדים את הנושים כדי להבריח נכסיו. אבל ההעברה עצמה אינה בהכרח למראית עין בלבד. אם ההעברה היא אמיתית, ואם אין הנושים יכולים לבטלה לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] או לפי כל דין אחר, לא תעמוד להם טענת הסכם למראית עין".

ומדוע בית המשפט אינו חש אהדה לגבר או אשה אשר מנסים לבטל הסכם גירושין בטענה שהוא למראית עין

זאת משום שהצדדים שערכו הסכם פיקטיבי עושים שימוש לרעה בהליכי משפט, הופכים את בית המשפט שותף בלא ידיעתו לקנוניה.

הלכה פסוקה היא שמי שטען בהליך מסוים טענה עובדתית – אינו יכול לטעון בהליך משפטי אחר, אפילו שלא בין אותם צדדים  - טענה עובדתית אחרת.

משכך בעל אשר ערך הסכם ממון או הסכם גירושין עם אשתו לפיו הוא מעביר לה את כל הרכוש – מנוע מלעתור לבית המשפט בטענה כי ההסכם היה פיקטיבי וכי מטרתו היתה אחרת מזו הגלויה על פניו.

מכוח הכלל בדבר השתק שיפוטי, האומר "כי בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר (גם כזה שב לא נוצר מעשה-בית-דין) ולטעון טענה הפוכה" (פסק-דינה של כבוד השופטת ד' דורנר בע"א 513/89 INTERLEGO A/S  נ' EXIN-LINES BROS. S.A, פ"ד מח (4) 133, 194 (1994); וכן רע"א 6753/96 מ.מ.ח.ת. בעמ נ' ישראל פרידמן, פ"ד נ(5) 418 (1997); רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625.

כלל זה נקלט במשפטנו מהמשפט האנגלי והאמריקאי מכוח חובת תום הלב הקבועה בסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים, חובה אשר הורחבה בסעיף 61(ב) לאותו חוק אל פעולות משפטיות וחיובים שאינם קשורים בחוזה, והפסיקה הוסיפה והרחיבה את תחולתה אל כל תחומי המשפט (עניין INTERLEGO עמ' 199).

להשתק השיפוטי תכלית בשני מישורים: במישור המשפט הציבורי, הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי, ולמנוע מבעל דין לנצל לרעה את בתי המשפט, ובמישור המשפט הפרטי, תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי צודקות המתחייבות לכאורה על-פי הדין (עניין INTERLEGO , עמ' 200).

להבדיל מהשתק מכוח מצג או הבטחה, בהשתק שיפוטי מושתק בעל דין מלהעלות טענות הסותרות טענות שמהן הוא נהנה בהתדיינות קודמת, וזאת אף כאשר בעל הדין השני לא היה צד להליך הראשון, לא הסתמך על הטענות הקודמות ולא שינה את מצבו לרעה (עניין INTERLEGO , עמ' 197-198-).

על כן בעל אשר מוותר על כל הרכוש לאשתו בשל חששו מפני נושים ועורך הסכם גירושין אשר מאושר בבית המשפט או בבית הדין הרבני על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג – לא יוכל לעתור לביטול ההסכם בטענה כי היה זה הסכם גירושין שנועד להבריח רכוש מנושים. בית משפט לא יתן ידו לקנוניה כזו.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+